יש איתי בלימודים באוניברסיטה בחורה בגילי שהתחברנו ממש, עושים שיעורי בית ביחד ולומדים יחד למבחנים. מדברים על הכל וממש אחד בתוך הראש של השני, היא ישר מזהה את המצב רוח שלי ומבינה אותי בהכל, וגם להפך אני כלפיה.
אני בנאדם מאוד בררן בבחירת בנות זוג בכל מה שקשור לאופי, מתחבר ממש לסוג אופי ספציפי. והיא בדיוק כזה.
מהרגע שהכרנו לפני שנה ידעתי שיש לה חבר והם בקשר מצויין כבר 5 שנים. אני אפילו מכיר אותו דרך חברים משותפים לפני שהכרתי אותה.
הבעיה, היא כל הזמן אצלי בראש בזמן האחרון, אני חווה חוויה מסוימת וישר חושב על איך אני מספר לה ומשתף, אני בא למסיבה של חבר ובראש כזה מדמיין איך אני מציג אותה לחברים שלי, או שנסעתי למפגש משפחתי גם ישר יש לי בראש דמיון של סיטואציה שאני מכיר אותה להורים.
תגידו שהתאהבתי? יש מצב. כי אני מוצא את עצמי באפליקציות של הכרויות מחפש בעיקר בנות שדומות לה.
הקשר אחרון שהיה לי היה ביולי, יצא לי לצאת פעמיים מאז עם בנות וגם בדייטים אני כזה מריץ בראש מה לספר לה איך היה לי בדייט.
אני אהיה שיא הכנה בגלל שזה אתר אנונימי ואגיד שהיתי שמח אם הינו בקשר זוגי.
אבל מההתחלה כאילו אמרתי לעצמי שאן סיכוי כי יש לה בן זוג וכו.. ותכלס זה הסיבה שהרשתי לעצמי יותר בהכרות איתה להיפתח וזה.
מה שאני מבקש זה עזרה איך לנתק לי אותה מהראש, באמת באמת.
חוץ מקשר מיני שחסר לי אני חושב שבשנה שאנחנו מכירים לא היה חסר לי הקשר ברובד של התמיכה ודיבור כי היא סיפקה לי את זה. ואני לא רוצה בזה. אני רוצה מישהי שהקשר יהיה גם בזה וגם בזה.
נשאר לנו עוד שנתיים לימודים ביחד, לא רוצה שזה יהוה מכשול במציאת זוגיות. ולא חושב בכלל על להיכנס בינה לבין חבר שלה! (לא רוצה לשמוע משפטים של "חבר זה לא קיר"..)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות