אני עוסק במחקר במסגרת לימודי דוקטורט. וקרה שאני די גרוע בערך בכל דבר שאני עושה. חוץ מדבר אחד: אני יודע למצוא את האדם הנכון במחלקה שיודע לעשות בדיוק את מה שאני צריך ולהסביר לו בדיוק מה זה.
כלומר, אני מקבל משימה לחשב משהו די גדול. אני מחלק את זה לתת משימות ואז במקום לפטור אותן אחת אחת, אני שולח מייל למישהו אחד ומבקש ממנו תוכנה שהוא כתב לפרויקט הקודם שלו ואז שולח מייל למישהו אחר ומבקש ממנו קבצים שהם פלט של תוכנה שהוא כתב לפרויקט הבא שלו. מבקש ממנו לעשות כמה שינויי פרמטרים פה ושם.
ואז מה שנשאר לי עצמי לעשות זה לקחת קבצים, להריץ תכונה, להכין כמה "פלאגים" פשוטים ובסוף לעשות גרפים לתוצאות שהם תכלס שיתוף פעולה בין אנשים שונים. ואז גם נפגש עם עוד מישהו בשביל לעשות דיון בתוצאות ומקבל גם הבנה של התוצאות שלי מאדם אחר.
ועוד יותר גרוע, אני לא טוב בכתיבה מדעית. אני פשוט כותב את התוצאות שלי במילים ברורות ופשוטות ואז המנחה שלי כועסת ממש כי צריך לכתוב מסורבל ובשפה גבוהה שכולם יתקשו לקרוא. והיא צריכה לערוך את הכתיבה שלי. ולהסר הספק: היא טובה בהרבה ממני בכתיבה ולכן אני סוג של "מפעיל אותה".
היא ממש שונאת את שיטות העבודה שלי ורואה בהם עצלנות. ומבחינתי, אני פשוט יודע לארגן עבודה בצורה יעילה. במקום לקרוא מאמר מזעזע ומשעמם, אני מדבר עם מישהו שכבר קרא אותו והאיש מסביר לי בקצה מה כתוב שם.
היכולות שלי במחקר "עם הידיים" כשאני כותב תוכנה בעצמי, מנתח נתונים וכותב ממש מוגבלות. אני גרוע בכל דבר שאני נוגע. אבל אני נמצא בסביבת אנשים טובים ממני ואני יודע במה כל אחד מהם טוב. אין לי שום אשליות בנוגע לזה. היכולת היחידה שלי היא לנצל אחרים.
אז מה לעשות? המנחה שלי ממש כועסת כל פעם כהיא מגלה שאני מפעיל אחרים במקום לכתוב בעצמי ורואה בזה בטלנות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות