אבא שלי התעלל בי מינית ואנס אותי כשהייתי קטנה.
הוא גם התעלל מילולית ובעוד דרכים באמא שלי ובאחים שלי.
חוץ מזה הוא היה אבא עם 0 נתינה רגשית, כמעט שום נתינה כלכלית ואני יכולה לכתוב עוד מגילה על דברים שהוא עשה.
אך כלפי חוץ ומחוץ לבית הוא נראה "מרשים" ו"נפלא".
מי שלא בבית לא יכול לדעת איך הוא מתנהג בתוך הבית.
הייתה לי תקופה של כמה שנים שלא הייתי בקשר איתו, ואז חזרתי לסוג של קשר שטחי ועכשיו יש לי פלשבקים מההתעללויות שלו עם הרבה תופעות נפשיות קשות מאד אז אני יותר משנה לא בקשר איתו בכלל.
השאלה שלי זה מה אני אמורה להרגיש "בקשר לקשר"?
כלומר - האם אני אמורה להרגיש שאני צריכה לחתוך את הקשר הזה לגמרי לכל החיים? לא להיות בשום סוג של קשר בכלל בכלל בכלל?
מי שלא בקי בתחום הזה אולי לא מבין, אך מי שעברה התעללויות קשות, לפחות אצלי זה ככה, לא כל כך בטוחה איך "לאבחן" / "להגדיר" לעצמה כל מיני דברים בתחום הנפש ובתחום קשרים עם אנשים. אני לא יכולה "לסמוך" לחלוטין על ההרגשות שלי כי אני יודעת שחלק מהן מושפעות מדברים שעברתי ואולי הן פשוט לא נכונות...
לכן אני שואלת איך זה נראה למישהו מבחוץ, או אולי כאלו שעברו משהו דומה.
מה אמורה להיות "ההרגשה הבריאה" - שאני אמורה לחתוך את הקשר לחלוטין לחלוטין לכל החיים או משהו אחר?
תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות