ראיתי תמונה שלו עם חברה חדשה אחרי שנפרדנו וכואב לי

יואו פשוט קשה לי. אני יודעת שזה מטומטם כל כך אבל אני עוד שנייה בוכה.
"נפרדנו" זה מילה גדולה - היא אומרת שהיינו ביחד, וזו לא ההגדרה שהייתי משתמשת בה. "יצאנו" שלושה חודשים בערך. בשלושה חודשים האלו הוא היה המניאק הכי גדול בעולם. הוא ניצל אותי, והוא השפיל אותי, והוא היה מניאק אלי, ונחמד מתי שנוח לו ונתן לי תשומת לב כשהתחשק לו ופשוט התנהג אלי בצורה נוראית. ובכל זאת - נשבתי בקסמיו. הוא סחף אותי למקומות שלא הכרתי. כשהייתי איתו היה נחמד אבל כשלא היינו ביחד היה מזעזע. הוא מבוגר ממני בכמה שנים, מה שגם גרם לי פשוט להתאהב בו, והוא ניצל את זה והתנהג אלי מזעזע.
אחרי שזה נגמר לא הייתי עצובה כל כך. לא בכיתי ולא כלום, וניסיתי להמשיך הלאה. כי זה כבר דעך ואני גם הבנתי שבסופו של דבר זה לטובה...
בין היתר בכל החודשיים שלושה האלו, שמתוכם כמות המפגשים הפיזית הייתה יחסית קטנה, אני פשוט אני פשוט התאהבתי בו מעל הראש ואני לא יודעת מה לעשות. כל התקופה הזו הדבר שהכי רציתי בעולם זה שיהיה לנו תמונה ביחד, וזה פשוט לא קרה. הוא לא הכיר אותי לחברים שלו כי זה הרגיש לו לא בנוח שהוא יוצא עם מישהי שקטנה ממנו בהרבה אז שלא ירגיש פדופיל, ובכללי העדיף שכמה שפחות אנשים ידעו על זה.
הוא לא נוגע בפייסבוק שלו. אף פעם - כאילו הוא מעלה דברים פעם במיליון שנים, אבל תמונות שלו כמעט ואין שם, רק של כל מיני שטויות. לכן התקשורת שלנו לא התקיימה כמעט בפייסבוק - כאילו לא היינו עושים לייקים אחד לשני או דברים כאלו...
לא שכבנו ואני חושבת שחלק קשור לזה. אני עמדתי על זה שלא נשכב עד שאני ארגיש בנוח וזה פשוט גרם לו לאבד עניין בי אני חושבת. בסופו של דבר זה נגמר לא יפה, והוא שיקר לי וזה נגמר ולא ראיתי אותו כבר איזה חודשיים. יואו אני בוכה עוד שנייה... בקיצור הוא החליף תמונת פרופיל (מה שלא קרה מ-2011!!) לתמונה עם עוד מישהי שברור שהם ביחד מאיך שהם נראים בה (וגם היא החליפה לתמונה הזאת).
אני פשוט פגועה בקטע אינסופי. אני יודעת שזה דפוק ותכלס מי אני שאחרי חודשיים בלי תקשורת איתו יגיד לו עם מי להיות, ובכלל לא היה בינינו יותר מ"קטע" (שבשבילי היה הרבה יותר מאשר בשבילו). אבל הקטע שהוא החליף תמונה. שזה פומבי והוא עשה את זה מול כולם. שכל מה שאני רציתי זה תמונה ביחד שתשאר אצלי... ותכלס אני מקנאה, ברור. ברור שהייתי רוצה שזה ימשך. הוא לא חתיך או משהו כזה, אבל פשוט משהו אצלי בראש הסתובב לגביו. אבל אי יודעת שזה לטובה שזה נגמר. הוא גרם לי להרגיש נורא וגם בדיעבד זה היה נכון לסיים את זה ואפילו לפני... זה כל כך מטומטם ובטח יגידו לי שאני היסטרית, ויהיו בטח כמה גברים שיצחקו על מה שאני אומרת, אבל אני כל כך רצינית. זה באמת כואב לי, ונשבעת לכם שכל מה שבא לי לעשות ברגע זה הוא להעיף לו ולחברה שלו סטירה. חזקה. אוףףף... אני לא יודעת מה לעשות. :/