הלב שלי דופק כמו משוגע כבר שבועיים - מה לעשות?

אז בשבוע-שבועיים האחרונים התחלתי להרגיש שהלב שלי פועם חזק, אפילו שאני במצב מנוחה ודי לא עושה כלום. אני מאז ומתמיד הייתי חרדתית לגבי הבריאות שלי, וחושבת שאם מגרד לי באיזשהו מקום זה אוטומטית אומר שיש לי סרטן ונשארו לי רק יומיים (אני קצת מגזימה, אבל הבנתם את הרעיון).
אז בערך מאמצע יולי האחרון הייתי במצב נפשי ממש ירוד. הייתי בסטרס ממבחן שנכשלתי בו והייתי צריכה לעשות לו מועד ב, ופשוט הייתי במצב די מחורבן. הרי זה ידוע שמצב נפשי משפיע על מצב גופני, ותקופה מסוימת היה לי קשה לאכול, לנשום, כאב לי בחזה, השיער שלי התחיל לנשור תקופה קצרה לאחר מכן, ומן הסתם היו דפיקות לב.
אז עניין הנשימה והרעב כבר עבר תם ונשלם, הקטע של השיער אני עדיין מתמודדת איתו, אבל הדפיקות לב זה משהו שחוזר ובא. יש תקופות שזה מופיע ופשוט מפריעה לי לעבור את היום מבלי לתהות מה לא בסדר עם הלב שלי, ובשבועיים האחרונים זה גם מונע ממני גם לישון בלילה. אני לפעמים יכולה לנסות להירדם ופשוט צריבה מוזרה כזאת בלב מעירה אותי ואני לא מסוגלת לישון עד שעות מאוחרות בלילה שאני לא מצליחה להחזיק יותר את העיניים פקוחות.
הלב שלי דופק מהר אפילו שאני רק שוכבת במיטה שלי, ואם אני מתמתחת או קמה אני פשוט יכולה להרגיש את הדופק כאילו רצתי מרתון. יש ימים ספורים שבהם אני לא מרגישה שום דבר חריג במשך היום, אבל בלילה זה חוזר ומונע ממני לישון.
היום הלכתי לרופאת משפחה שלי בשביל לבדוק את העניין, ותוצאות לחץ הדם שלי יצאו תקינות עם דופק של 98 (אני יודעת שמעל 100 נחשב כבר דפיקות לב מואצות ומסוכנות לבריאות), עשו לי אק"ג (בדיקה של אותות חשמליים בלב שאחראים על קצב הדופק לאלו מכם שלא יודעים) שיצא תקין, ותוצאות אחרונות של בדיקת דם שמראה שאני בריאה לחלוטין. הרופאה פשוט אומרת לי 'את בטוחה שאת לא עוברת משהו טראומתי? זה כנראה לחץ נפשי, לכי תעשי בדיקה של דופק במאמץ אם באלך'- ובכללי פשוט לא נותנת לי את הפתרון שחיפשתי או דרך להתמודד עם הבעיה שאני מציגה בפניה שמציקה לי עכשיו.
אתמול כבר התחלתי לבכות מכך שאני מתה מעייפות ורוצה לישון, אבל הדפיקות לב שלי פשוט לא נותנות לי לעשות את זה, והעובדה שאני חרדתית לגבי הבריאות שלי לא עוזרת במיוחד לפתור את הבעיה. לפעמים אני יכולה להרגיש ממש את כל הגוף שלי פועם, אפילו כלי הדם שלי פועמים בבירור מתחת לעור שלי ואפשר לראות את זה. אני כבר לא יודעת מה לא בסדר, ופשוט ממש רוצה שזה יפסיק כבר.
רק לפרוטוקול, כן, יש לי מבחן קרב, שאני באמת משתדלת ללמוד אליו בצורה הכי בריאה שאפשר, ולא לדחוס חומר ולהעמיס על עצמי יותר משאני צריכה. אני מניחה אולי שזה מקור הסטרס החדש שלי, אבל אני לא מרגישה לחוצה כמו במקרים עברו. אני מנסה ללמוד הכי רגוע שאני יכולה ולפנות זמן להירגע ולא להעמיס על עצמי יותר מדי, ככה שאני באמת כבר עושה כל מה שביכולת שלי להקל על עצמי מבחינה נפשית.
אם למישהו היה את הבעיה הזאת במקרה (לחץ דם נמוך אבל תקין ודופק מהיר) ויכול אולי להמליץ על משהו או יש לו רעיון מסוים מה לעזאזל אני חווה, אשמח למשוב. אני רציני כבר לא יודעת מה לעשות, אפילו שפאקינג רופאה אומרת 'אין לך כלום'.