כל החיים בקושי כלכלי, אולי זה חלק מהאופי שלנו וזה לעולם לא ישתנה?

כל החיים אני זוכרת את הקושי הכלכלי בבית . מגיל קטן שאני זוכרת שאין להורים ושקשה להגיד להם לו על דברים ופשוט לא הייתי מבקשת . אולי זה טיפה ילדותי אבל לא זוכרת כמעט ימי הולדת שההורים קנו לי מתנה . גם תמיד אמרתי להם אני לא רוצה . ההורים תמיד מפנטזים אני אקנה לך זה וזה ובואי נלך לקנות אבל אני הבנתי שאין אז פשוט משכתי את זה עד שבסוף זה דעך. אני אוהבת את ההורים שלי מאוד אבל כל הקושי הזה שאני זוכרת שנגיד לא היו לי בגדים , אומנם היה לי אם מה לצאת אבל לא דברים יפים עליי או כאלה אלא דברים שקיבלתי מאנשים . באיזשהו שלב בגלל שאני מלאה אז הבגדים האלה לא עלו עליי כל כך ואחותי ראתה שאני חסרת ביטחון בגלל זה אז היא לקחה אותי לקנות בגדים . זה היה לפני המון שנים אבל אני זוכרת את זה ואת ההרגשה שהייתה לי לפני ואחרי . אבא שלי יש לו כוונות טובות ובסך הכל ההורים שלי הם היו עולים חדשים ואני לא יכולה להאשים אותם . הייתה תקופה שמצבנו טיפה השתפר והרגשתי שאפשר לנשום קצת ושמחתי כל כך . ואז העסק של אבא שלי נפל ונפל ונפל עד שהוא לא נקלע למלא מלא חובות וכמעט ניאלץ למכור את הבית הוא לא עצר ... ובינתיים החובות מצטברים . אמא שלי גם עצמאית היא עובדת כל כך הרבה .... 7 ימים בשבוע !! כל יום לפחות משמונה עד שמונה ... שישי עד איזה שתיים ואז מבשלת ומוצאש . היא חוזרת הביתה גמורה !! נרדמת מול הטלוויזיה . כואב לי לראות אותה ככה ועוד יותר כואב לי שאני לא יכולה לעזור . עזרתי להם .... רוב החיים שלי אני עובדת ומהמעט שהרווחתי אני זוכרת שנתתי להם . חסכתי ללימודים ונתתי להם . עכשיו אני סטודנטית להנדסה ואני בקושי שורדת כלכלית אבל לא מבקשת שקל מההורים . מוצאת פתרונות וחולמת על היום שאמצע עבודה במקצוע ואוכל לעזור להם . אבל משהו בי מאוד מפחד שזה אף פעם לא ייגמר.... שתמיד יהיו חובות שתמיד יהיה קושי כלכלי שאנחנו פשוט לא יודעים לחיות אחרת. אני רוצה להרגיש שאמא שלי חיה לא שורדת . אני לא רוצה לשמוע מאמא שלי שהיא לא קנתה לה איזה משקה שהיא מאוד רצתה בעשר שקל כי אין כסף. אני לא רוצה להיות עשירה ואני לא רוצה שההורים שלי יהיהו עשירים אבל כמה אפשר לחיות ככה? ועוד כשאת רואה את חברות שלך שמתלוננות על קושי כלכלי כשבפועל אין להן מושג מה זה .... מה זה כשאין כסף לאוכל ולא לספר או ללק גל . שהן לא יודעות מה זה להיות בסכנה שלא יהיה לך בית כי יש יותר מידי חובות ויש מצב שלא תיהיה ברירה אלא למכור אותו . אני יודעת שחפרתי אבל כל כך קשה לי עם זה . אני לא יודעת איך להתמודד עם זה .