שלום,
אני ליה בת 31 ומחודש אפריל אני מובטלת.
מאז השיחרור שלי מהצבא אני מחפשת את עצמי בעולם התעסוקה.
אני מרגישה שהיום יותר מתמיד אני מבולבלת ולא יודעת מה לעשות.
בשנות ה20 שלי עברתי פעמיים מחלה קשה שגרמה לי "לבלות" בבתי חולים בניתוחים וטיפולים וזה היה ככה לסירוגין.
היום אני בריאה, אבל התקופה הזו של המחלה עשתה לי שריטה במוח,
וקשה לי לראות את עצמי היום עובדת בעבודה שיכולה לגרום לי לסבול כי "החיים קצרים..."
אז מה שעשיתי כל השנים הללו זה לנסות לעבוד בכל מיני עבודות בתחומים שונים. לעיתים רחוקות מאוד הצלחתי להחזיק מעמד באותה עבודה לאורך זמן.
מה היו הסיבות לעזיבה שלי? קושי נפשי, קושי פיזי, לא היו מרוצים ממני...
כן, אני מודה שאני פשוט לא יודעת איך להסתדר בעולם התעסוקה.
אז נכון להיום קורות החיים שלי נראים איום ונורא (אפילו שפעמים רבות תיקנתי ושיניתי והתייעצתי עם הרבה אנשים) זה עדיין צועק למעסיקים "אל תקחו אותה!
לא כדאי לכם" ולכן ואני לא מקבלת הזדמנות מאף אחד,
לפעמים זה מרגיש לי כאילו אני אסירה משוחררת שאף אחד לא רוצה לקחת אותה לעבודה בגלל הסיכון.
אבל מה כן הספקתי לעשות מחודש אפריל?
- קראתי ועברתי על המון מודעות של משרות,
- שלחתי עשרות קורות חיים,
- קיבלתי שיחות טלפון - רובם הגדול אמר לי פתאום בשיחת הטלפון "זה לא רלוונטי",
- חלק מועט מהפעמים הזמינו אותי לראיונות עבודה שלא יצא מהם כלום,
- אני הולכת לייעוץ תעסוקתי אחת לשבועיים,
- הצלחתי להתקבל לקורס בתחום לימודים שמעניין אותי אבל מסיבות טכניות זה לא הסתדר בסוף.
בקיצור, אני מרגישה שאני נמצאת בנקודה שאני מנסה לעזור לעצמי כל הזמן,
אני מנסה ורוצה להתפתח ולהתקדם מקצועית אבל באמת שכלום לא זז.
אשמח לקבל מכם רעיונות מה עוד אני יכולה לעשות כדי להגדיל את הסיכויים שלי להתקבל לעבודה?
תודה רבה למי שמגיב!!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות