בבלגאן נפשי, לאן כדאי לפנות?

היי לכולם.
הייתי מצמיד את העצה שביקשתי לפני שבועיים אבל אני לא יודע איך.
בקצרה: אני חייל משוחרר שלא היה לו איפה לגור.
אמא שלי התגרשה והתחתנה שוב וילדה את אחותי. ובבית אני ישנתי בסלון. כשהשתחררתי מהצבא עלה לי הצורך לפרטיות מה שכמובן לא קרה. בנוסף לצפיפות נוראית.
עברתי לגור עם אבא שלי הביולוגי. שהוא בקרוב בפנסיה.
אבל הוא עצלן שלא עובד כבר שנים. וזה מתסכל אותי אישית (אולי גם אותו.. אבל הוא לא עשה כלום כדי לשנות את העניין)
הוא מחפש דברים זולים לקנייה שלא שווים את הכסף. הוא מסתדר עם משכורת ביטוח לאומי לבד (2000 ש"ח). ומאז שהגעתי אליו הביתה,רצונו הוא שאעבוד קשה בטירוף שנה שנתיים (מצאתי עבודה מועדפת במפעל) ובגלל שיש הנחה מהמדינה אז יש אפשרות לקנות את הדירה.
אני מניח שאתם מבינים את מצבי ומצב משפחתי מבחינת כלכלה. ואני לא מבין איך אבא מצפה שאני אקרע את התחת בשביל דירה, שהיא מאוד קטנה שני חדרים. ועוד לקנות בגיל 24..מצד אחד זה מטורף אף אחד כמעט לא עושה את זה בגיל הזה. מצד שני.. זה אומר שאני לא אוכל ללמוד. אצטרך שוב לחסוך כסף.. סיפור שלם.

היו לי ריבים נוספים עם אבא. הוא לא מבשל והוא קונה אוכל מוכן. הוא מתערב במשכורת האישית שלי ולאן אני הולך ומה אני עושה (בהגזמה). והוא טוען ש"אתה לא מדבר אני לא מבין את ההתנהגות הזאת"
בשלב מסוים לפני שבועיים בערך הגיע מצב בבוקר. שפשוט אמרתי לו כול מה שאני חושב והוא אומר כול מה שהוא חושב. "פיצוץ". לטענתו אני מפספס הזדמנות יקרה מפז, תהיה לי דירה משלי ואף אחד לא יסלק אותי. אבל אני לא רוצה לקנות בגלל ש" אתה לא תסלק אותי מהבית שלי ואחרי הקנייה אני אמשיך לגור פה וזה מה שמפריע לך" (שזה נכון אגב אבל אני יכול לשרוד, אם היית בן אדם עם ראש על הכתפיים קצת.)
בנוסף לאבא יש "חברה". בחורה זרה שעלתה לארץ. עכשיו אני לא רוצה לשפוט או משהו כול אחד והבחירות שלו בחיים. אבל באמת אבא? בחורה זרה שלא יודעת עברית? שנינו יודעים שזה בגלל שהיא לא מבינה מהחיים ולא מבינה שאתה כלום..
הוא אמר שגם ש"אתה אפס גם ככה עדיף שלא תלמד אתה לא תגיע לשום מקום " "אף בחורה לא תצא איתך בכול מקרה בגלל הגישות שלך" "אתה אדם מאוד קשה לגור איתו" וכו וכו.
לי נמאס. סימסתי להורים שלי לעזרה.
אבא שלי החורג מצא דירה לשכירות שתי קומות מעלי. שכרתי אותה. 1900 שח 3 חדרים.
כמובן שיכולתי למצוא בפחות. אבל זה קרוב להורים והם מוכנים לעזור לי. והם עזרו לי כ"כ הרבה עד עכשיו.
הם עזרו לי לקנות מקרר קומקום סידרו לי מזגן נייד ועוד דברים חיוניים. וכול הדברים שהיו לי כביכול חסרים אצל אבא, יש לי אותם לבד. עכשיו. מכסף שאני עצמי חסכתי.
עכשיו.. נוצר מצב שאני חיי בעצם למען הישרדות אישית. אני חייב לעבוד נון סטופ בשביל לממן את הדירה כולל הוצאות. ואסור לי לבזבז סכומים בגלל שאי אפשר לדעת מה יהיה..
לימודים במכללה או אונברסיטה לא באים עכשיו בחשבון בכלל. גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת מחיה. כי אם אגור במעונות, עדיין אצטרך לפעמים לחזור לגור איפשהו. ולוותר על הדירה אני לא יכול. לחזור לישון בסלון אצל ההורים גם.
אני יודע שישנם קורסים מסוימים שניתן לקחת.. אבל אני עדיין חושב על הנושא. כי אפילו לא סיימתי את המועדפת שלי.
ובנוסף. לכול ה"פרטים היבשים" מצטרפים עכשיו "פרטים נפשיים": חברים שלי ואנשים שאני מכיר פשוט חיים את החיים, בלי צרות. כשהצרה הכי גדולה היא "אוף אני לא יכולה לצאת למועדון ביום שישי אני צריכה לעשות בייביסיטר".
אנשים סביבי טסים לחו"ל. לומדים. ומסתדרים! ורק אני חושב על כלכלת בית ומה יהיה לי בעתיד.
אני אומר לעצמי שעכשיו אני עצמאי ולא משנה מה אני אבחר לעשות. עשיתי את זה לבד. לא גרתי עם ההורים (כן קיבלתי מהם עזרה קטנה של כביסה ודברים כאלה. אבל השאר הם הוצאות אישיות שלי), אבל מעשית.. חברים שלי מתקדמים בצורה מקסימלית.
וזוגיות אפילו לא באה בחשבון עם כול העומס הנפשי הזה.
ושכחתי לציין שמאוד נפגעתי מאבא הביולוגי שלי ואני לא מעוניין לדבר איתו בתקופה הקרובה.
עצות? אשמח מאוד..