שלום לכולם
אני בן 28 כל חיי היו לי שלוש מערכות יחסים רציניות שאחת מהן הייתה כשנתיים. אני מיום ליום מתחיל להבין שטוב לי לבד ובא לי לחיות לבד. אני לא רוצה ילדים אין לי את הדחף הזה למשפחה. תמיד בחיי היו וישנן בחורה או שניים שמחזרות אחריי ומנסות שאתחיל איתם. אבל לא בא לי , לא בא לי קשר, לא בא לי לחלוק את החיים שלי ,לא רואה את עצמי מביא ילדים או מגדל אותם. בעיניי אני רואה בזה כטרחה מאוד גדולה . אני רוצה לחיות את חייך ככה כמו שאני להתעסק בתחביבים שלי לטייל להיות חופשי לא להיות תלוי באיש ושאיש לא יהיה תלוי בי. אין לי כוח להצקות של אמא שלי אין לי כוח למבטים מרחמיים של אנשים אין לי כוח לזה שאנשים חושבים שאני יותר אגואיסטי מהם ולשפיטה של אנשים - שישר מסתכלים על זה כאילו אני פגוע או יש לי איזה שהיא בעיה ובגלל זה אני מדבר ככה אין לי כוח לזה שאנשים כועסים עליי או מבטלים את זה שאני אומר להם שלא נראה לי שבא לי להתחתן כשהם שואלים אותי שאלות כמו "מה אותי תמצא מישהי" י"ש לי מישהי לסדר לך" "אתה תיהיה אבא נהדר". טוב לי לבד נקודה. איך אני מתמודד עם כל הדברים האלה . איך אני לא סופר אף אחד ועושה מה שטוב לי ? טיפים ועצות התקבלו בברכה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות