היי אני דני בן 19 וחצי , כל שני הפעמים שהיו לי ידידות אמיתיות בחיי התאהבתי בהן וזה נגמר פשוט רע מאד רע ללב ולנפש שלי..
אני תמיד הייתי ואני עכשיו בחור שיש לו חרדה מרוב האנשים שאני רואה , אני יכול לתקשר אבל לא עם כולם וזה תמיד קשר שמצד שלי מתחסד ( מנסה אפילו לשקר כדי להשמע טוב בעני אחרים..) ומתנצל שלושה שאתם מדברים איתי בכלל , חרדה חברתית שלא אובחנו לי , בנוסף לזה דכאון 4 שנים ומתוכם שלוש שנים על פריזמה נגד דכאון.. על בעיות במשפחה שלי וזה משפיע עלי ( אני גם חלק מהבעיה כמובן)
אז ככה ממה שהבנתם אני טיפוס דיי סגור "שמכה"
את עצמו נפשית על הרבה מאוד דברים , כגון פחד שלו מול אנשים דומננטים ובנות , כי הראי עם אני נמשך יותר לבנות אני צריך לפחד מהן?(ציניות)
במכינה קדם צבאית שלי הפסקתי בטיפשותי את הכדורים ככה שבכי עצב ומחשבות שלילות פלוס חרדה מהחברים מהמכינה גרמה לכאב עצום..
והנה ידידה כמוני , גם עברה משהוא בחיים שלה , דכאון ועוד שאר החרא ונוצר ביננו קשר רק על כאבי הנפש.. כי הראי אני לא יכול לדבר איתה על משהוא אחר .. ( עצוב עצוב מאד ) והבעיה שאני פאקינג מאוהב בה שנה שלמה אלוהים .. ואני לא מספיק עם הרגשה של גבר אוהב אישה והכאב בחזה הזה של חוסר אהבה ..
איך אני משחרר את זה , עדיף לי לא להיות מאוהב בה עם אין לי תאומץ לשאול אותה עלי או אפילו לחבק אותה מתי שאנחנו נפגשים..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות