אני נשוי כמעט 8 שנים, יש לנו שלוש בנות. בת 6, בת 4 ובת שנה ושבעה חודשים.
הקושי העיקרי שלי זה עם הבכורה, למרות שיש ביננו קשר טוב והיא קשורה אליי במיוחד.
יש כמה דברים שגורמים לי ממש לכעוס עליה -
1. היא מציקה המון לאחיות שלה, בעיקר לבת ה-4, לעיתים זה בלחטוף לה דברים שהיא משחקת איתם, לעיתים זה צביטות או דחיפות, ולעיתים זה בלהגיד לה דברים שהיא יודעת שמעצבנים אותה.
2. היא מדברת בקול מאוד גבוה שלפעמים מטריפים אותי.
3. מאוד איטית ו/או עקשנית לגבי התלבשות בבוקר.
לפעמים, בעיקר כשאני עייף או מאוד לחוץ בזמן אני ממש כועס עליה בענינים איתה עד כדי כך שאני צועק עליה, דוחף אותה, מכאיב לה, משתמש בביטוים כמו תסתמי את הפה כבר. הכל תלוי נסיבות. אח" כ אני מצטער על הדברים ואני מסביר לה למה זה קרה ואנחנו מדברים על זה בצורה בוגרת, לפעמים היא כועסת עליי בנושא הזה וזה ממש בסדר לח עם זה.
אני לא מצליח לגרום לעצמי להיות יותר רגוע איתה. למישהו/י יש רעיונות/ תובנות ?
עם הבנות האחרות אני הרבה יותר רגוע. האמצעית הרבה יותר לוחמנית ואש מהגדולה ואיכשהו איתה אני מגיע מהר יותר ובלי עצבים לפתרון. והקטנה לא מגיעה איתה לרמות של עצבים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות