שלום לכולם, אני נמצאת בסיטואציה לא פשוטה ומורכבת עם עצמי, אני מנסה לקחת את זה בפרופורציה אבל כל פעם זה צף ובעוצמה רבה.
אני בתולה, ותמיד הרגילו אותי שאישה צריכה לדעת את הערך שלה ובתולה זה אישה שהערך שלה גבוהה שבתולה זה בת של מלך בקיצור.
ובאמת אמא שלי מאוד מפנקת ומתייחסת אליי כמו לנסיכה.
הבעיה מגיעה כשהדודה שלי מדברת איתה ומביאה את הבנות שלה לתמונה.
הבנות שלה ממש מתלבשות כמו שלוכיות, מעלות תמונות בביקני, מטיילות בעולם, הבת הגדולה שלה שמה אודם ממש אדום ואף פעם לא מסרקת את השיער נראת כמו הסטלניות האלו נוסח צופית, יש לה חבר דודה שלי טוענת שהוא מטורף עליה, וכל החברים שהיו לה אהבו אותה. ואני ממש מרגישה תחושות של כעס וקנאה עזה וכואבת.
אמא שלי אומרת לכולם שאני ביישנית ואשת בית שמבשלת מדהים ואני מרגישה כיאלו היא צוחקת עליי כי זה לא קול להיות אישה טובה כזאת תמיד בנות יסתכלו עליך בעין הפוכה. ותמיד יגידו שהם בסדר ואני לא כיאלו שאני אשמה בזה שאני בחורה טובה וצריכה איכשהוא להצניע את זה.
תמיד מתייחסים עליי כאל חננה, שנשארה מאחור ואני מרגישה שאני לא ממשת את עצמי ומרגישה כמו הנשים של פעם. מרגישה שיש לי אש בפנים שרוצה לפרוץ ולהצליח אבל אין לי את המוטיבציה הזאת אין לי חבר,וגם לא מרגישה בנוח לחפש אחד, אין לי חברות, וגם הדודה הזאת גרמה לי לאבד אמון בכללי באנשים
אמא שלי אומרת לי שיש לי אופי לא טוב כשיש סיטואציות של קנאה וכעס מצידי ושאני קנאית ושאף גבר לא אוהב קנאיות .היא אומרת שהכל בראש שלי ושדודה שלי בסדר.שכולם בסדר חוץ ממני . דודה שלי מעצבנת אותי כי לדעתי, יש לה דיבור לא איכפתי כלפיי למשל :שואלת אותי אם תראי גבר ערום לא תתביישי, את מתביישת. ותמיד אומרת לאמא שלי שאני כמו כלב של אמא שלי או חתולה של אמא שלי .
אמא שלי אומרת לה שאני אמצא נסיך בעתיד אז היא אומרת כן גם הבת שלי תמצא.
ואני מרגישה שלי יותר מגיע למצוא גבר טוב מאשר הבת שלה כי אני בתולה והיא לא והיא גם מעשנת וככה הרגילו אותי לחשוב.
דודה שלי טוענת שהבת הקטנה שלה לא שכבה עם אף אחד, וראיתי כדורים למניעת הריון אצלה בחדר ואמא שלי אומרת מאיפה את יודעת שהיא שכבה, וזה קשה לי כי אני מרגישה שזה לא נכון ואני מקנאה בזה, והיא גם אומרת שהבת שלה עצמאית והיא לא יכולה שגבר ישתלט עליה, בגלל זה היא לבד. אני חושבת שביום שאני אאבד את הבתולין שלי או יצא עם בחור לא מוצלח דודה שלי תשמח .ותגיד שאני כמו כולם ושהבת שלה נהנתה כל הזמן הזה ואני חיכיתי לנסיך שממילא לא הגיע.
היו לי כמה סיטואציות עם גברים שלא רצו אותי.(לא משהו גופני רק תקשורת) אני הייתי מאוד מבולבלת רוצה אותם לא רוצה, בסוף הם וויתרו עליי ואמא שלי מזכירה לי את זה תמיד. שאף אחד לא רוצה אותי ואני תמיד רודפת אחרי גברים.ובסוף כשאני מתעצבנת על היחס הזה היא אומרת לי את חייבת דחוף גבר שירגיע לך את ההורמונים. וזה עוד יותר מעצבן אותי.
דווקא בגלל שיש איזה גבר שאני חושבת שאני רוצה אבל הוא לא רוצה אותי על אף הניסיונות שלי ליצור איתו תקשורת הוא פשוט נעלם וזה גם משהו שצובט לי בלב.
חברים, מה דעתכם ? וגם איך להשתלט על הכעס והקנאה המטורפת הזאת שאני מרגישה?האם היא מוצדקת ? איך לפתח הצלחה מקצועית וזוגית בכלל ?
תודה רבה לעונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות