היי,
אבקש מראש שלא לשפוט (נו, ככל שניתן).
אז כך,אני בן 33 (רווק, ללא), עד לפני 5 חודשים הייתי בקשר של כמעט שנתיים עם מישהי בת 38 (גרושה ועם ילדה).
קשה לי מאוד לכתוב את הדברים הרעים שהיו במערכת היחסים (והיו) רק חשוב שתבינו כי היה גם המוןןןןןן טוב, פשוט אכתוב על הדברים הרעים כי זה יותר מתקשר לשאלתי...
עברנו המון, מעבר דירה, אירוסין, הפלות (כן, ברבים), 5 פרידות (ביוזמתי, לפחות 4 מהן), פיצוצים עם ההורים שלי (שלא הסכימו לקבל אותה ולא מעניין מאיזה מסיבות) וכנ"ל לגבי ההורים שלה.
אני פשוט לא מצליח לשכוח ולשחרר אותה.
בחמישה חודשים האחרונים יצאתי המון (המון!).
הייתי במצבים ששלוש בחורות אמרו לי שהם אוהבות אותי (אוהבות או רוצות להיות מאוהבות כמו שאמרתי להן אבל זה לא העניין)...
הן פשוט לא היא. זו עובדה ואני מודע לה.
אני חושב עליה ללא הפסקה, עוקב אחריה בפייסבוק ובכלל, משגע את כל הסובב אותי בשאלות עליה.
אני יודע שעברתי איתה דרמות עד להודעה חדשה, שזה יותר מדיי, שצריך להמשיך קדימה. שהזמן ייעשה את שלו (וכל שאר הקלישאות הריקות) ועדיין...
אני נלחם בעצמי כל יום שלא לשלוח לה הודעה כי פשוט מרגיש לי שעשיתי לה מספיק רע, שאם באמת אני אוהב אותה כל כך אז אני צריך להיות גבר (ובן אדם) ופשוט לשחרר אותה.
אני יודע שהיא הבן אדם שלי (וכך גם אני לה), אני יודע (וזה גומר אותי) שהייתי צריך לעבור כזו ארוכה בשביל לדעת שאותה אני רוצה לידי ולכל חיי.
כמו שכתבתי, עברו כמעט 5 חודשים, אני נתקל בפרופיל שלה באפליקציית הכרויות, רואה שהיא מחוברת וזה הורג אותי.
איך יכול להיות ששנינו שם, מדברים עם אחרים (והאל יודע מה עוד) במקום פשוט להיות יחד.
היא לא שלחה שום הודעה (כי כנראה אני כבר היסטוריה מבחינתה) ואני לא שולח כי זה פשוט לא לעניין להתנהג לבחורה בצורה כה מזלזלת ולצפות שהיא תסלח לך (שוב ושוב).
אני פשוט מתוסכל, לא מרגיש אני ולא מרגיש כלום. פשוט ריקנות עצומה.
מה אוכל לעשות? איך אוכל לחזור (באמת) לחיות ולהיות מאושר?
אני עובד בעבודה טובה (ראש צוות אבטחת מידע), מתאמן 5 פעמים בשבוע, חברים, מכיר ויוצא עם בחורות ועדיין...מרגיש שאני מסתובב עם חור עמוק בגוף, שקשה לנשום.
אודה לעשות על איך להמשיך הלאה ולהבין מה אני עושה לא נכון...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות