בגיל 26, עם ילד בן 4, פתאום התאהבתי באישה. היא היתה כל עולמי. זה הדבר הקטן.
לאט לאט נפל לי האסימון. כל תקופת הנעורים שלי שכבתי עם גברים. לא כי באמת רציתי. כי פחדתי שיעשו לי משהו בכוח. התחתנתי עם תת אדם. חייתי כמו שפחה. מעולם לא נהניתי מסקס עד שהייתי עם אישה. אף פעם לא רציתי סקס. שכבתי עם גברים פשוט סתם. זה הורג אותי להבין שככה גדלתי. אני מרגישה שאני חייבת לשתף אבל לא מסוגלת לחשוף בפני החברות את התחושות על הילדות.. אף אחת לא יודעת על הפחדים והשריטות. איך חושפים דברים כאלה? כשאת מבינה כמה את דפוקה מהשורש. מגיל אפס הרגו לי את המיניות. היום אני יודעת שאני אוהבת רק נשים אבל מרגישה שממש קשה לי לחשוף את עצמי אז אני פשוט לבד. כל החיים עסוקה בלהסתיר ולשקר כדי שכולם יחשבו שהכל טוב. היום כבר אי אפשר לחזור אחורה. הפסקתי לשקר אבל גם הפסקתי לדבר. מצד אחד אני שמחה שהבנתי, לא מאוחר מידי, ומצד שני לא מצליחה לשחרר את הכאב על כל מה שעשיתי בניגוד למה שבאמת הרגשתי. איך מתמודדים עם הרגשות האלה? איך משאירים את העבר בעבר ומתחילים פשוט מחדש?
** רשום לי שההודעה אובדנית ושישלחו אותה למשטרה?? אני לא אתאבד. מבטיחה. יש לי שני ילדים ואני אוהבת אותם ומגדלת במסירות והמון אהבה. זו לא הודעת התאבדות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025