היי, אני בת 18 כרגע עוד בכיתה יב, סוף שנה כבר ממש מורגשת ויש לי חבר כמעט שנתיים .
אני אוהבת אותו מאוד ואני לא מכירה את עצמי בלעדיו כל התקופה של התיכון חוויתי והתפתחתי יחד איתו, ממש מרגישה איך ״גדלנו״ ביחד . הוא אחד האנשים הכי חשובים בחיי אם לא הכי.
אני מרגישה שלא משנה מה אכתב, זה לא יוכל להעביר את הרגשות שלי באמת אבל אני ממש אנסה,
היו לנו במהלך השנתיים כמה משברים וכמעט נפרדנו אבל באמת אהבנו אחד את השני מאוד ותמיד הצלחנו להתגבר על הכל,גם אם זה לא היה פשוט
בתקופה האחרונה אני מרגישה שהאדם שאני מכירה השתנה , החבר שלי פשוט נעלם לתוך בועה של חברים ועישון ירוק (הוא מעשן המון כמעט באופן יומיומי עם חברים) ואני מרגישה כבר תקופה ממושכת שאני לא מכירה אותו, לא חשובה לו.הוא פוגע בי המון ולא עושה שום דבר כדי להראות לי שאני חשובה לו אז אחרי ששתקתי המון זמן החלטתי לעשות שיחה ולדבר על הדברים כי בסופו של דבר רק תקשורת תביא לפתרון. דיברנו, אין ספק שהוא הבין, הבטיח שישתנה ושלא ייתן לדברים כאלה יותר לפגוע בי
אבל עברו שבועיים מהשיחה והכל חזר לקדמותו, אני מרגישה שהקשר הזה עושה לי יותר רע מאשר שהוא עושה לי טוב אבל אני מאוד מפחדת להיפרד כי מעבר לעובדה שאני מאוד אוהבת אותו אני באמת מאוד רגילה אליו, שנתיים בכל זאת, ועוד בתקופה הזאת
בתקופה אם לא הכי מבלבלת שהייתה לי בחיים, מסיימים תיכון מתחילים פרק חדש בחיים , אני מפחדת להישאר לבד . יש לי עוד חברים וחברות קרובים כמובן אבל אני מפחדת ופשוט רגילה אליו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות