מרגישה בודדה כל כך למרות שזה לא נכון, איך לצאת מהתחושה הזו?

היי, שמי אור.
לפני כשנה וחצי השתחררתי, והייתה לי תקופה מאוד קשה לאחר מכן. הרגשתי תחושה של בדידות עמוקה ושל עצב, בעיקר בשל הפרידה מכל כך הרבה אנשים שאהבתי(שרובם לא נשארו חלק מחיי היום יום שלי) ובגלל מישהו שאהב אותי וכשהבנתי שגם אני רוצה אותו ורוצה שנהיה ביחד כבר היה מאוחר מדיי והייתה לו חברה. כל אלה השפיעו עליי ממש קשה.. אז אחרי השחרור עברתי תקופה לא קלה עם עצמי ובסוף החלטתי לטוס עם חברה טובה. טסנו לחצי שנה , ועכשיו אנחנו לקראת סיום הטיול והחזרה הביתה.
בתחילת הטיול כל התחושות האלה של הבדידות והעצב (ואפילו דיכאון שהקשה עליי לישון בלילות) סוג של עברו, שוב חזרתי להרגיש אני , שוב התמלאתי בביטחון, שוב חזרו לחזר אחריי, שוב פעם נזכרתי מה זה להרגיש תחושה של אהבה והתרגשות כשהכרתי מישהו שממש מצא חן בעיניי. חשוב להגיד שזה תחושות שהרבה זמן לא הרגשתי לפני, תמיד אף אחד לא עניין אותי אחרי איך שנפגעתי מההוא שנהייתה לו חברה, חשבתי רק עליו והרגשתי תחושת בדידות ענקית. הייתה לי חוויה מדהימה עם האדם שהכרתי בטיול, שדיי נקטעה כי הייתי עם חברה ולא הקדשתי לו מספיק תשומת לב. ועכשיו הוא גם חזר לחברה שלו. כשגיליתי את זה לא הפסקתי לבכות, ומה שהכי נורא הוא ששוב פעם אני חוזרת לתקופה הרעה הזאת שהייתה לי ולתחושת הבדידות שממלאת את הלב, לרגעים שבהם אני מתעוררת משינה באמצע הלילה ומתחילה לבכות. לא הרחבתי יותר מדיי בסיפור עליו אבל אני מרגישה ששיחקו בי, ששיקרו לי ושרימו אותי. וזה גורם לי להרגיש קטנה, מסכנה, מישהי שאף אחד אף פעם לא ירצה ברצינות, אלא רק מישהי שבעזרתה הוא התמודד מהפרידה מהחברה ולאחר מכן חזר אליה .. וזו תחושה נוראית להרגיש דבר כזה, במיוחד בגלל שהיו לי כל כך הרבה ציפיות (שהגיעו ממנו).
חשוב להגיד שכלפי חוץ אני בן אדם שמח ומלא בחברים, וגם יש הרבה גברים שרוצים אותי. העניין הוא שאני עצמי מרגישה תחושת בדידות, אני מרגישה שאף אחד מהם לא מעניין אותי , כל כך קשה לי למצוא מישהו שאני באמת רוצה ובאמת מתרגשת ממנו, וכשזה קורה או שאני הורסת את הכל או שפוגעים בי.
כל הסיפור נשמע מאוד שטחי , אבל אני באמת מפחדת שמה שעובר עליי הוא דיכאון, דיכאון כי אני מרגישה שאף פעם לא חוויתי אהבה אמיתית, דיכאון כי פגעו בי כל כך וזה לא פעם ראשונה אז עכשיו זה אפילו יותר כואב, כי השלו בי ושיחקו בי ושוב גרמו לי להרגיש כל כך קטנה. דיכאון כי אני מרגישה שאף פעם לא ארגיש כבר אהבה אמיתית והדדית כמו שאני רואה אצל כל החברות שלי וכל האנשים סביבי, ובעיקר כי אני כל הזמן רק עצובה ורוצה לבכות. אני כל כך רוצה לצאת מזה ולהרגיש שוב אני כמו שהרגשתי בכל כך הרבה תקופות טובות שלי בחיים שבאמת אהבתי את עצמי ואת מי שאני. אבל קשה לי כי אני יודעת שיצאתי מזה כבר ושעכשיו הכל חוזר מההתחלה, והטריגר היה שגיליתי שהבחור מהטיול חזר לחברה שלו.
אני מוקפת בכל כך הרבה חברים מדהימים לאנשים שאוהבים אותי ורוצים שיהיה לי טוב ואני תוהה איך אפשר לצאת מהמעגל של תחושות הבדידות והעצב שמלות אותי? כבר קשה לי כל כך להתמודד עם זה.