היה לי חבר במשך שנה. הוא היה האדם הכי קרוב אליי באותו הזמן, היה בינינו קשר עמוק ואמיתי ומשמעותי מאוד עבורי. לפני חצי שנה נפרדנו כי הוא התחיל שנת שירות וזה כבר לא הצליח.
מאז לא ראיתי אותו ובקושי שמעתי ממנו (רק כזה מזל טובים בימי הולדת).
אתמול ראיתי אותו בפעם הראשונה מאז הפרידה במקרה ביישוב. דמיינתי איך זה יהיה לראות אותו כמה פעמים, אבל את ההרגשה לא יכולתי לדמיין. הלב שלי דפק והגוף רעד,
ניסיתי להתחמק... בסוף הוא בא להגיד לי שלום, זה היה מביך נורא ולא יכולתי להסתכל לו בעיניים אפילו. השיחה הייתה יבשה וקצרה ונגמרה מהר.
אני שוקלת לשלוח לו הודעה, להציע שנשב לדבר - כמובן שלא כדי לחזור, שנינו במקומות שונים עכשיו... אבל מאז הפרידה קשה לי להיפתח לבנים אחרים ואולי זה בגלל שזה לא לגמרי סגור בינינו עדיין
פשוט אני מרגישה שאם לא אעשה את זה אמשיך לתהות לגביו לנצח, ואני מרגישה שהפצע הזה חייב להסגר כדי שאוכל להמשיך הלאה
ומצד שני אני לא מסוגלת לכתוב לו, אני מפחדת שאצא מטומטמת או שהוא לא רוצה לדבר או שזה יהיה ממש מביך ורק יחמיר את המצב
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות