בזוגיות כבר שנה. עד עכשיו אהבתי לבן הזוג (20) התגברה עם כל יום שעבר, וגם כשהתשוקה המטורפת של תחילת הקשר נגמרה המשכתי להתאהב בו עוד יותר.
בזמן האחרון אני תופסת את עצמי מסתכלת על גברים בלי הפסקה ועושה עיניים, אבל עם זאת אף פעם לא בוגדת (לא יכולה לומר שאני לא נענית לחיזורים בכלל- אני מרשה לעצמי לתת את הפייסבוק או את מספר הטלפון ומדברת איתם אבל כשהם מזמינים אותי לצאת מודיעה חד וחלק שיש לי חבר.) התגעגעתי לתחושה של קשר חדש ופלירטוטים.
אבל זה מעבר לזה... אני כבר לא מרגישה שאני מתגעגעת אליו ומחכה שהוא יחזור מהצבא, לא בוער לי לדבר איתו, ויותר מזה- כשאני איתו אני רוצה כבר לחזור הביתה כי אין לי כוח אליו. הוא מצידו מאוהב בי מעל הראש ולא מפסיק להגיד לי את זה, הוא עושה הכל כדי לראות אותי ולדבר איתי כמה שיותר, עד שאני מרגישה כבר ממש ממש רע עם עצמי...
אני יודעת שאם ניפרד אתגעגע אליו תוך זמן קצר ואשקע בדיכאון אבל במצב הנוכחי לא טוב לי.
מה לעשות?
(חשוב לי לציין שלפני כחודשיים דיברתי איתו על זה והוא מצידו היה היה עצוב אבל לא ניסה לשכנע אותי להישאר איתו, אבל זה היה רק דיבורים באוויר. יום אחרי זה כבר אמרתי לו שאני מתחרטת שבכלל פתחתי את הנושא והיחסים חזרו לשגרה, עד לפני כשבוע שהתחלתי לשקול את הפרידה שוב).
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות