נמאס לי מאמא שלי... מה לעשות?

אני ילדה בת 13 בכיתה ח ואני האחות הבכורה במשפחה... תמיד אני הייתי זאת שעוזרת, מנקה ומקבלת ציונים טובים ואז מראה לאמא שלי והיא הייתה מאושרת.
אמא שלי תמיד הייתה אובססיבית לסדר ונקיון.
כשאח שלי נולד (בכיתה ד) היא הייתה בחופשת לידה וזה התגבר. מאז היא כמעט לא שמה לב אליי ולא אכפת לה ממה שעובר עליי...
בכיתה ו היא עברה פריצת דיסק מרוב שהיא כל היום סידרה. במשך החצי שנה סעדתי אותה, למדתי לבשל ובישלתי לאחים שלי, סידרתי את כל הבית היו ימים שאפילו לא הלכתי לבית הספר והכל בשבילה.
בתקופה הזו היא ממש רזתה ונהיה לה ממש אכפת מהשומן ומהסדר בבית עוד יותר.
כהסתיימה החצי שנה היא הפכה ליותר נגדי, למרות שבישלתי, עשיתי בשבילה הכל.
בואו לא נדבר על זה שהשמנתי ב10 קג בגלל הדיכאון והבישולים.
בגלל שהיא גם אובססיבית למשקל היא יורדת על המשקל שלי ועל זה שאני יותר רחבה ממנה והכל...
כשעליתי לכיתה ז התחילו לי כאבים ברגלים (לא כאבי שרירים אלא מפרקים) ועייפות מתמשכת והיא ככה עד היום הודות לכך שהיא לקבוע לי טור לרופא אפילו לא עשתה.
כשאני נרדמת היא צורחת עליי וסופרת את הזמן שאני ישנה ואז מתלוננת וצועקת שכל השכנים ישמעו "היא כל היום ישנה!!!!".
בדברים בבית ספר היא לא שואלת אותי כמעט וכלום, חוץ מתגובה לפרצוף שאני עושה לה... היא לא תומכת בי בכלום בשום תוכנית שאני עושה, שום הצטיינות (היא לא יודעת שקיבלתי הצטיינות שכבתית אפילו) שום התייעצות על מגמה שאני רוצה לעשות ופשוט כלום.
אני בשבילה אפילו שינתי את סדר היום שלי ונהיה לי לופ של בוקר - לקום בשש לבשל כי היא לא תעשה את זה כמו אמא נורמלית ואז בית ספר, צהריים - ארגון בית או לישון (שפעם ב יוצא לי ואז היא מתלונננת) ולילה עד בערך שלוש בבוקר ללמוד למבחנים ולהירדם תוך כדי צפייה בשלוש שניות מול הסדרה האהובה עליי.
פעם ב...יוצא לי לדבר איתה על הבעיה של הסדר והיא אומרת לי אני עובדת על זה ואז כשאנחנו רבות היא מנצלת את מה שאני אומרת לה בשביל לפגוע בי...
היום אני בכיתה ח עם בעיות עייפות, דיכאון, חרדות, אנורקסיה (צמה מידי שבוע ועם חרדה ממשקל ולהישקל), סכרת גבוהה ואמא - נני לאחים שלי שגם לא סובלים אותה...
אני מרגישה שנמאס לי ובא לי להתאבד... לא אכפת לה ממני ואני מסתכלת על כל האימהות בשכבה שלי ונהיית מתוסכלת יותר ואומרת לעצמי למה זה מגיע לי אמא כזו....
מה לעשות? נראה לי יש לה בעיה נפשית ואני מפחדת להיות כמוה...