ידיד הנפש שלי נפטר מסרטן, איך מתמודדים עם דבר כזה?

אני לא אגיד את שמי ואת השם של הילד שנפטר,אני אשאיר מידע חסוי.
הסיפור שלי קשה , ארוך ומייגע.
ייעצו לי ללכת לפסיכולוגית,לא רציתי..אני פשוט צריכה מקום לשפוך הכל בלי שידעו מי אני.
הסיפור שלי הוא כזה,
מלפני שלוש שנים הכרתי מישהו דרך הפייסבוק והבנו שיש לנו את אותם חברים משותפים,אז קבענו יום אחד להיפגש.
מאותו יום על הספסל,הקשר שלנו נבנה ונרכב עד לפניי שלושה ימים. לפי מה שאפשר להבין מהכותרת,הוא נפטר, אבל אני רוצה לספר את כל הסיפור.
לא היינו זוג , לא היה ביננו משהו מיני..כלום!מכירים את זה שיש לכם פשוט קשר נפשי עם מישהו?ככה היה הקשר שלנו! מהרגע הראשון שנפגשנו פשוט הוא נכנס לי ישר ללב,מאותו יום חלקנו רגשות סיפורים הוא היה בבית שלי אני בבית שלו,היינו החברים הכי טובים. כמובן שהיה לנו עוד חברים , אבל אף אחד לא הבין מה יש ביננו . כאשר היה לי בן זוג שבמקרה היה החבר הכי טוב שלו לא הבין מה הקשר והעדיף לנתק איתי את הקשר כי חשד שיש ביינן לבין החבר הכי טוב שלי משהו, ממש לא .
וגם ההפך עם בת זוגתו.
עם השנים התקרבנו,ופשוט לא היה יום שהייתי יכולה בלעדיו.
לפני כחצי שנה התגלה לו סרטן נדיר בדם וידענו שאין הרבה זמן..מטבעיות שבוע ראשון התרחקתי ממנו,לא יכולתי להתמודד עם המקרה..לא יכולתי לחשוב מה יקרה לי בלעדיו. כי פשוט בלי הגזמה הוא היה העולם שלי.
אך החלטתי שאני יתרום מזמני ויהיה איתו עד הסוף. פרשתי מהלימודים,והייתי בבית חולים ובבית איתו כל היום כל הזמן..24.7
אמא שלו מאוד אהבה אותי,אבא שלו לא גר בבית ויש לו עוד שני אחים קטנים שראו אותו בתור מודל לחיקוי.
לפני שלושה ימים, 10 שעות לפני מותו כאשר נכנס לניתוח האחרון והמייגע שהיה צריך לעבור היה לנו שיחה אחרונה,בשיחה זו הוא אמר לי שהוא ישמור עליי מלמעלה.ידאג לכל צעד שאני יעשה,יהיה המלאך השומר שלי, כמובן שפרצתי בבכי וגם עכשיו. לא התנשקנו,למי שתוהה.
םשוט ישבנו מחובקים חצי שעה לא הגזמה ובכינו, חבר כזה אני לא אמצא בחיי . למרות שיש לי עוד הרבה שנים לחיות,עדיין קשר נפשי כזה לא חוויתי.
בכיתי הרבה,וגם עכשיו. אני לא מחייכת ולא אוכלת. פרשתי מהבית ספר והעבודה כדי לטפל בו ולהיות איתו כל רגע.
קשה לי , למרות ש ידענו שזה הולך להיות , קשה לי . לקחתי יום מהשבעה שלו וחזרתי הביתה .. החברים תומכים ואומרים שקשר כזה לא ראו בחיים והם מצטערים בשבילי.
ההלוויה הייתה עצובה , בכו בלי הפסקה.
אבל , ה' לוקח את הטובים ביותר.
אני מייעצת לכל אחד לשמור את הקרובים שלו כמה שיותר קרוב אליו. אי אפשר לדעת מה יקרה בסופו של יום.
שאלתי היא , אם מישהו עבר דבר כזה..איך אפשר להמשיך?קשה לי, חיוך אחד לא עלה על פי.