אז ככה, אני בת 14 ובחודשים האחרונים אני נמצאת בסוג של דיכאון, לא ממש דיכאון כזה מצב רוח רע כל הזמן, אני מרגישה שאני לבד, לא בקטע שלא מזמינים אותי למקומות או שאין לי עם מי לדבר בבית ספר או אחרי צהריים, בקטעים הטובים יש לי עם מי להיות אבל כשזה מגיע ללבקש משהו או כשהם צריכים לעשות משהו בשבילי אז זה כבר לא , ברגעים שאני באמת צריכה מישהו אני מרגישה שהוא נוטש אותי, המצב החברתי שלי כרגע טוב יותר משהוא היה ביסודי אבל עדיין רק עכשיו התחלתי להרגיש ככה, ממש עצובה, לפעמים אני חוזרת הבייתה ובוכה, לא כי קרה משהו, לא כי העליבו אותי סתם ככה בלי סיבה אני מרגישה עצובה. אני רוצה שזה יגמר וגם דיברתי על זה עם חברים שלי אבל הבעיה היא שעכשיו הם חושבים שזו בדיחה שאני אומרת שאין לי חברים כי הם מחשיבים את עצמם לחברים שלי וגם אני אבל שוב כשזה מגיע ליותר מלהיפגש איתי אחרי הצהריים או לעשות תגובות באינסטגרם זה כבר לא קורה. בדרך כלל זה דברים ממש קטנים כמו לא ללוות אותי הבייתה או לצחוק מבדיחה פרטית שאני לא שותפה לה אבל עדיין הדברים האלה פוגעים בי. בניגוד לזה מהצד השני יש גם דברים קטנים שכן גורמים לי להאמין שאכפת להם ממני כמו שנגיד ידיד שלי פעם אמר לי שאני לא מעריכה את עצמי מספיק וזה ממש ריגש אותי אבל שוב רק לי זה היה משהו עם חשיבות. בקיצור אני רוצה להאמין שזו תקופה כזאת ושזה יגמר אבל אני לא יודעת מה לעשות, או אם בכלל לעשות משהו או שעדיף פשוט לחכות וזה יעבור לבד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025