אני מאז שאני זוכרת את עצמי בודדה. תמיד היו לי קבוצות קטנות של אנשים שהייתי מדברת איתם וצוחקת אם זה בצבא או בבית ספר, אבל זה אף פעם לא המשיך למשהו שהוא אחרי המסגרת הזו. תמיד כשהייתי חוזרת הביתה הייתי לבד. זה לא שיכולתי לבלות עם המשפחה כי גם שם יש סיפור אבל זה לא רלוונטי. אני תמיד מרגישה שלא אוהבים אותי בשום מקום, וזה מבאס כי כשמתחברים אליי באמת מבינים כמה אני רגישה, מצחיקה ומשוגעת (בקטע טוב).
היום אני בת 24 ואני .חוזרת מהעבודה, מתעסקת בעניינים שלי והולכת לישון ב-19:00, 20:00, 21:00.
וזה מבאס. לא הייתי מלא זמן במסיבה, ואני אוהבת מסיבות. יש בי הכל, אני אוהבת להשתגע, ואני מתה גם על השקט ועל שיחות נפש.
בעבודה תמיד לקוחות מתים עליי כי אני מצחיקה ופלפלית, אבל האופי הזה לא מגיע לחיי החברה שלי. כי אין לי חיי חברה. גם בקורס שאני לומדת בו או בעבודה או בסטודיו לא מצליחה ליצור קשרים.
אני מרגישה שאני מפתחת חרדה חברתית כבר, ואני הכי מפחדת מזה. מה לעשות? איך למצוא חברים? או מישהו מכיר את הסיטואציה ויודע אם צריך לתקן משהו שבור באופי?
מתוסכלת...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025