האם להציע נישואין לגבר מתוך שיוויון אחרי שהוא הציע לי נישואין?

היי,
אז אחרי מספר שנות זוגיות, בן זוגי הציע לי נישואין.
אלא שבשיחה שהתנהלה ביננו מספר שבועות מאוחר יותר, הוא אמר שהוא נפגע כי מבחינתו הוא דוגל בשיוויון מלא בין בני הזוג, בהכל, והוא לא מבין מדוע הוא, כגבר, צריך להיות זה שקונה את הטבעת ומציע נישואין. מבחינתו הוא ציפה/מצפה ממני כבת הזוג השווה לו, שגם אני אקנה לו טבעת ואבקש ממנו נישואין מתוך שיוויון. במילים שלו: "גם אני רוצה להיות מחוזר באותה המידה, וגם אני רוצה שיקנו לי טבעת ויציעו לי נישואין כי אנחנו שווים. למה דווקא הגבר צריך לעשות את זה"?
אמרתי לו שעם כל הכבוד לשיוויון מגדרי - אני חושבת שנשארו לגברים מעט מאוד תפקידים מסורתיים, ואני דווקא רואה משהו מאוד יפה בזה שגבר מציע נישואין לאשה, גם אם זה לא שיוויוני, מתוך מסורת ארוכת שנים של חיזור. וכן - לדעתי עדיין יש הבדלים בסיסיים בין גברים לנשים - גם בצורת החיזור, וגם מן הסתם בדברים שאינם מובנים חברתית כמו פיזיולוגיה, אנטומיה, פסיכולוגיה וכו', לכן לא יכול להיות שוויון לחלוטין מלא בין נשים לגברים, אבל צריך לשאוף אליו. עם זאת, הצעת נישואין זו מבחינתי צורת חיזור גברית- לדעתי כזו היא צריכה להישאר, ובעוד שאין לי בעיה שנשים אחרות שזה מתאים להן יציעו נישואין, לי זה לא מתאים ואני כן רוצה שהגבר שלי יהיה "גבר" ויציע לי, בלי שאני אצטרך להוכיח לו שאני שווה לו בכך שגם אני אציע לו נישואין. זה פשוט נראה לי מגוחך ואפילו דיי מזעזע - בדיוק כמו שזה נראה לי מגוחך שאשה תביא מתנה זר פרחים לגבר (אלא אם כן הוא ממש אוהב), או שאשה תיכנס ראשונה לבניין ותחזיק עבור הגבר את הדלת בכניסה מתוך נימוס. יש כללי חיזור ונימוס מסויימים שהם תוצאה של פרקטיקות בנות מאות שנים, ולא צריך לשנות סדרי עולם וליצור אנרכיה גם בכללי החיזור הבסיסיים בשם השיוויון (ויש הבדל בין זה לבין למשל לשלם על עצמי בדייט - שאת זה אני אפילו מעדיפה כדי לא להיות חייבת שום דבר לאף אחד).
בקיצור בן זוגי ממש נעלב ואמר שלדעתו אנחנו הנשים רוצות שיוויון רק כשזה נוח לנו, והוא לא מבין איך אני יכולה לרצות ששנינו נפרנס את הבית (במקום שאני אשב בבית ואהיה עקרת בית והוא יהיה הגבר המפרנס כמו שזה היה פעם), אבל גם להתנגד להציע לו נישואין, מתוך אותו השיוויון ממש.

בקיצור- יצאתי מהשיחה הזו בהרגשה ממש לא טובה. מרגישה מעורערת מהמקום שלי בתור אשה בקשר הזה.

מה אתם חושבים? מה לדעתכם כדאי לעשות? להציע גם לו נישואין למרות התחושות הקשות שלי?