אני מגיל צעיר בצרות בחיים, דיכאונות, מחשבות קשות, מתמודד עם הרבה סבל, אנשים שעזבו אותי, משפחה שבגדה בי בגלל סיבות שלא רלוונטיות כרגע.
היו לי כמה בנות זוג בחיים, לא הרבה, אבל מתוך המעט - 3 בגדו בי.
האחרונה הייתה משהו אחר, מישהי שהכרתי במה שנקרא long distance relationship שבעצם היא הייתה ממדינה אחרת ואני מפה, ודיברנו במשך שנה, שעות על גבי שעות, כל יום.. מה לא תכננו ביחד, אבל בתקופה האחרונה היו לי מחשבות שהיא בוגדת בי.
היו לנו המון ריבים, כבר על שטויות, היא חשדה בי יותר מדי שאני בוגד בה (לעולם לא בגדתי בה או באף אחת) היא התעצבנה עלי על דברים לא הגיוניים, האשימה אותי, קינאה ברמות קיצוניות, מה שהשאיר לי לחשוב שהיא באמת בוגדת בי.
בחודשיים האחרונים זה הגיע למצב שהיא התקררה כלפי, לא עונה כמו פעם, אומרת שהכל בסדר בזמן שהשיחות שלנו היו עמוקות וארוכות, הכל הכל השתנה. וידעתי שהיא מדברת עם מישהו אחר, שמישהו אחר איתה ואני כבר לא מעניין אותה.
יצא שגיליתי שהיא כן בגדה בי, זה נגמר בריב, יום אחר כך דיברנו שוב, אמרתי לה רק דברים חיוביים על הזמן שהיה לנו ביחד,דיבורים, שיחות, מי שהיא כבנאדם וכו'..(השתדלתי לקחת את הזכרונות הטובים מהשנה הזאת ביחד)
היא אמרה לי שאולי היא תרצה לחזור אלי, ואמרתי שאני לא מוכן לדבר כזה. זה ממש לשים אותי על הולד בזמן שהיא נהנית עם מישהו אחר, ואז אם יתחשק לה תחזור אלי.
פה גם נשאר לי משהו שמפריע לי, תקווה עם הודעות לפעמים, שאולי זו היא, אולי היא תחזור אלי, אולי אחזור לדבר איתה שוב, עדיין יש לי אליה רגש..
אני לא הייתי רוצה לחזור, גם אם היא תשלח באמת הודעה, מפני שנבגדתי, האמון נשבר, אני כן רוצה אותה, עדיין אוהב אותה, אבל אני לא יכול להמשיך אחרי ששיקרו לי בפנים, נבגדתי יותר מדי פעמים בחיים שלי. אני אדם טוב, אפילו תמים, בקצר על מי שאני.. אני נפגע מאוד בקלות, כי אני מאוד רגיש..
ומאז החודש שעבר, אני חושב על זה לא כל היום, אבל הרבה.. הרבה על הכאב של להיות נבגד שוב, חברים שנטשו אותי בגלל אירועים של החיים, משפחה שמלאה באנשים רעים, ועכשיו היא..
אחרי מה שתכננו ביחד, ועשינו הכל, תכננו להיפגש, להתחתן, לעבור לפה/לשם, מה שהיינו מחליטים, כל דבר בזמן שלו, אבל הכל התפוצץ והיא כן בגדה בי.
אני מתחרט על כל המילים שאמרתי לה בסוף, כי בעצם היא יצאה בנאדם מגעיל, שבגדה בי,שברה אותי יותר ממה שהייתי ממקודם.
אני משתדל להמשיך הלאה בחיים שלי ולשכוח ממנה, אבל זה לא פשוט. מדי פעם היא עולה במחשבות, וכואב לי הלב.
כל הדברים שעשינו ביחד, השטויות שלנו, הכיף, שיחות, היא הכירה אותי כמו שאף אחד לא הכיר, סמכתי עליה, נתתי את כל האמון שלי בה, ונבגדתי.
איך ממשיכים הלאה מפה? זה לא נכון להכליל, אני מודע לזה, אבל ההרגשה שנוצרה, שוב, זה שאין לי בעצם אמון באנשים יותר מדי אחרי כל מה שעבר עלי בחיים (זה יותר מדי ארוך לכתוב הכל) ולגבי בחורות, מה הטעם אם בעצם רוב מערכות היחסים סופן להיגמר?
כל כך רציתי שזה יעבוד, לשנות, לעבור למקום אחר, לנסות משהו חדש, לשבור תכלים ולהתחיל הכל מחדש עם מישהי שאני אוהב, והכל התנפץ בפנים..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות