היי
יצאתי חודשיים פלוס עם בחורה בגילי. מטבע הדברים היא הייתה מאוד לחוצה לילד ואני לא נלחצתי מכך כי גם אני רוצה להביא ילדים והיה נראה שאנחנו מסתדרים טוב וגם התקשורת ביננו מצויינת. היא כבר התחילה תהליך בעצמה כשפגשה אותי אבל היא עשתה hold כאשר התחלנו לצאת מתוך מחשבה שמטבע הדברים, עדיף בשניים.
במשך החודשיים האלה, קיוויתי שאתאהב בה. מאוד נעים לי איתה, התקשורת שלנו מדהימה ואנחנו פתוחים לגבי הכל. ממש הכל.
במהלך החודשיים האלה קרו 2 דברים:
1) לא התאהבתי בה כמו שקיוויתי להתאהב וגם המשיכה נפגעה.
2) לא יכלתי להתחמק מהמחשבה שהיא איתי אך ורק בגלל שהיא מעדיפה להביא ילד איתי מאשר לבד. מכל הבחינות. אני חושב שהרגשות שלי כלפיי היו אמיתיים אבל מהסיבה השכלתנית הזו, אם נגיד היינו נפגשים 10 שנים מוקדם יותר, היא כנראה לא הייתה מסתכלת לכיוון שלי.
בגלל 2 הדברים האלה, החלטתי שלא להמשיך. מצד שני, אני גם כבר לא צעיר, כן רוצה משפחה וילדים. אני אומר לעצמי שאמנם משיכה והתאהבות לא קורית כמו שקיוויתי אבל תקשורת מעולה יש, ואנחנו מסתדרים ואין מריבות אז אולי זה יותר חשוב מפרפרים בבטן?
אני מזכיר שיש גם נקודה שניה, שאותה כתבתי למעלה. אני מודה שזה מאוד מציק לי ולא מעט דברים שהיא אמרה לי, כחלק מהתקשורת המאוד פתוחה ביננו, הפריעו לי בהקשר הזה. אלה לא היו דברים מפורשים מצידה אלא יותר הבנה מדברים שהיא אמרה. בעיקר בהקשר הכלכלי של להביא ילד לבד.
אמנם כבר "נפרדנו" אבל זה מאוד טרי ואני מתלבט עם עצמי מאוד לגבי האם להציע לה כן ללכת עם זה עד הסוף או לוותר ולקוות שאמצא גם אהבה וגם תקשורת מעולה כמו שהיה לי איתה, למרות שזה מאוד קשה למצא שילוב כזה בשנים האחרונות.
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025