שלום :)
אני בכיתה יב ובזמן האחרון אני מרגישה לא טוב נפשית,
מאז שאני קטנה ידעתי שאני אעשה ניתוח אף , ישלי בעיות נשימה ואני לא ככ אוהבת אותו
חוץ מזה אני ממש שלמה עם עצמי
בחצי שנה האחרונה הלכתי לייעוצים , קבעתי תורים וביטלתי
ולפני שבוע סגרתי ניתוח הכל היה טוב ויפה
התכוננתי נפשית עשיתי בדיקות דם שזה פחד בפני עצמו
והיום אמא שלי התקשרה ואמרה שהביטוח שלנו לא כולל את זה וצריך לדחות כדי לקבל הנחה של 5000
אני מבינה שזה סכום משמעותי בשביל ההורים שלי , אבל שיקום מלא של הניתוח זה שנה והם ידעו מראש את טווח המחרים (גם אני משתתפות ) ותקופת הזמן שהוחלטה לעשות אותו כדי שזה לא יפגע בלימודים ובגיוס שלי לצהל
התעצבתי מאוד ובכיתי כל היום מעצבים
התאריך שנקבע מושלם זה שבוע מהיום
אני לא מפסידה מבחנים ולאחר מכן יש את חופשת חנוכה
חבר שלי הצדיק את ההורים וגם אני אבל הוא לא הבין למה אני במצב כזה נפשית וכל כך פגועה ומה אכפת לי לדחות את הניתוח
בנוסף לזה אני מרגישה לבד
חבר שלי בגולני אני רואה אותו פעם בשבועיים לפעמים שלוש
שאר החברים שהיו קרובים אליי נראים לי פתאום ילדותיים , מחפשי צרות ומשעממים
עם רוב הידידים התנתק הקשר ברגע שהם ראו שיש לי חבר
מלבד ידיד אחד שאנחנו לא ככ מדברים וחברה מגיל 2
אין לי חברים אמיתיים לדעתי
גם החברה הכי טובה שלי כבר לא מה שהיא הייתה
כל זה מכניס אותי לעצבים וללחץ שאין לי לאן לפרוק כי כולם קשורים לזה באיזשהו אופן
בבקשה אם יש לכם רעיונות איך להכנס לרוגע
להיפטר מהעצבים האלה על כולם
אשמח שתעזרו לי
ובנוסף מה לעשות עם הניתוח ממש רציתי לעשות אותו בחודש נובמבר גג דצמבר כדי שגם לשנה החדשה , גם לנשף וגם לגיוס שלי לצהל יהיה לי אף חדש
במקרה של דחייה
עד הגיוס הוא לא ישתקם ואני אצטרך לדחות את הגיוס
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות