אמרו לי שהזמן ירפא את זה אבל עברו כבר 7 שבועות וזה מרגיש כיאלו זה קרה אתמול.. אותה תאונה שהוא נלקח מאיתנו.. כל רגע שאני לבד אני נזכרת בו ופשוט בוכה.. לא מפסיקה .. אני רואה אותו מול עיניי כל יום אני לא מפסיקה לחלום עליו .. לדמיין אותו . קשה לי להבין שילד ב17 נעלם מן העולם הזה . אני לא יכולה להפסיק לחשוב על אימו אביו ואחותו, איך הם מצליחים להמשיך הלאה?!?!! איך זה אפשריי מרגיש לי שלא אשתחרר ממנו לעולם.. כל לילה נגמר באותו בכי עד 3 לפנות בוקר.. איך אפשר לחיות ככה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות