האם זה נורמלי לרצות לחיות ללא חיי מין?

אז ככה אני עוד מעט בן 27 והייתי עד היום רק עם בחורה אחת בחיים שלי וגם זה בגלל שהיא יזמה וממש דחפה לזה שנשכב. הפעם הראשונה שלי קרתה לפני מספר חודשים עם בחורה צעירה בחו"ל. שכבנו מספר פעמים ואני חייב להגיד שממש לא נהניתי מקיום היחסי מין, היינו הראשונים האחד של השניה. רק דבר אחד אני כן זוכר לטובה וזה כשהתנשקנו.

עכשיו אני נמצא בחו"ל בטיול של מספר חודשים הפעם אין אף בחורה שיוזמת מגע מיני איתי ורק ממחשבה על זונות אני מקבל חלחלה. אני מבין שאני לעולם לא אצליח באמת לנהל קשר תקין עם בחורה גם לא ישראלית, שנחשבות לקשות במיוחד, בעיקר בגלל בעיות אופי קשות ביותר שיש לי.

בנוסף לכך שמתי לב שהחשק המיני שלי ממש ירד בחודשים האחרונים ואני יכול להגיע למצב שאני אאונן רק פעם בשבוע שבועיים משהו שפעם בחיים לא היה קורה.
עכשיו אני משלב את הכל ביחד ויוצא שאני לא חרמן כמו פעם, לא מצליח למצוא שפה משותפת עם נשים, בעיות אופי קשות מאוד, חוסר הנאה בסקס שכבר היה לי, סלידה מזנות של נשים, טיפול כמה שנים אצל פסיכולוג, אין לי אופק תעסוקתי ואישי כנראה שאחרי הטיול אני כבר אשאר בבית עם אמא כי אני לא רואה שום טעם כבר לנסות לצאת מהבית.

הגעתי למסקנה שעדיף כבר להסתפק רק בלאונן מתי שמתחשק לי ולא לנסות יותר להשפיל את עצמי בשביל לקבל קמצוץ של יחס מנשים במיוחד אחרי שהבנתי שבחו"ל המצב שלי עם בנות נשאר אותו הדבר וגם משום שכבר הייתי פעם אחת עם בחורה וזה לא היה להיט בלשון המעטה. כך אין לי גם את התחושה שאני לא יודע מה אני מפספס וכך זה הופך את זה ליותר קל. מבחינה מינית אוננות מספקת אותי מאוד ואין לי דחפים בלתי נשלטים ליד נשים. גם ניסיתי להפסיק לאונן כדי שזה ידחוף אותי יותר לעבר נשים, גם לא עזר.

מחשבה מאוד פסימית אבל כשאני מסתכל על המציאות נכוחה ואני רואה את הבעיות הרבות שיש לזוגות רבים שפשוט דופקים את הראש בקיר בלי לקבל שום תמורה. כנראה שהוויתור שלי(המציאות שלי בפועל )על אפשרות על חיי מין בעתיד לא נשמעת רעיון כזה גרוע ואפילו מביאה לי ביטחון כי ככה יפסיקו לי כל הסערת רגשות ליד נשים.
רוצה בעיקר לדעת מה אתם חושבים על זה? אשמח לשיתופים על סיפורים דומים שאתם מכירים. אולי אני לא היחיד שחושב ככה.