ההורים משתלטים על כל דבר בחיי, מאיך שאני חופפת לתחתונים שאני לובשת. מה לעשות?

אני כותבת את זה בייאוש רב ובתקווה שאני אמצא מישהו שעבר מה שעברתי ויודע איך להפסיק את הסבל הזה!
אני בחורה בריאה וספורטיבית, לא בעלת שום עודף ומשקל ורזה יחסית. ואין לי בעיות של קניות יתר או פזרנות. אני אדם מחושב.
ההורים שלי מוצאים לנכון להעיר לי על פאקינג כל דבר בחיים והנה כמה דוגמאות:
כשאני חוזרת מהעבודה עם שקית פאלפל או פיצה ישר מעירים לי- מה את מעדיפה לאכול במקומות האלה עם החולדות ולבזבז כסף אשר לאכול בבית -כן דומינוס מלאה חולדות
אמא שלי מתעקשת לקנות לי תחתונים כי זה חשוב מכותנה ואני לא דואגת לבריאות שלי בזה שאני לא קונה את הסוג שהיא קונה
ומתערבת באיזה סופר אני קניתי טחינה ולמה את הסוג הזה- כאילו בשביל לחסוך 5 שקל הייתי צריכה לנסוע 40 דק באוטובוס לאיזה סופר זול, די התחשק לי טחינה אז הלכתי למכולת לקנות טחינה! אני עובדת מספיק קשה בשביל הכסף שלי בשביל לדעת על מה בא לי לבזבז!
כל דבר הכי קטן היא מחטטת ומתערבת וכמובן שלחדר היא נכנסת כל חצי שעה להעיר לי שאני לא אכלתי היום סלט או פירות ולשאול כל דקה אם אני רוצה תפוח או סלט ושאני נראת חיוורת ורע ולא שתיתי מספיק או אם חפפתי כבר וכו', אין לי מנעול בחדר וההורים שלי לא מסכימים להתקין ולא אכפת להם בכלל מהפרטיות שלי כאישה!
אם אני פותחת מקרר בלילה אמא שלי ישר- למה את אוכלת בשעה כזאת? זה לא בריא
, ואם אני מנסה להכין אוכל נניח סלט אמא שלי באמצע אומרת לי שאני לא יודעת להכין ולוקחת ממני את הסכין ומכינה בעצמה ולא נותנת לי לפתוח מקרר בלי רשות שלה כי היא חייבת לדעת מה אני אוכלת כל שנייה ביום.
וכמובן כל הזמן להעיר לי שאני צריכה ללכת לעשות בדיקת דם ובדיקת שניים ולשאול מה הסוכר שלי וכו וכו ודי נמאס לי אני אחראית על הבריאות שלי לא היא!
ואם אני חוזרת מאוחר בלילה מהעבודה- למה חזרת כלכך מאוחר? וכו וכו.

די אני לא ילדה קטנה אני בת 20! עשיתי שירות לאומי שנה אין לי כסף לגור לבד ואני משלימה בגרויות ככה שעובדת רק במשרה חלקית ואני חוסכת ללימודים.
מה לעשות? לדבר איתה לא עובד כי היא מבחינתה אני ברשותה כל עוד אני חיה על חשבונה ואבא שלי בכלל יותר גרוע לא מסכים לי חבר וצועק עליי כשאני חוזרת מאוחר..