המשפחה זרקה אותי וכך גם המדינה, איך להמשיך?

היי שלום, אני אספר בקצרה את הסיפור שלי, אני חרדי לשעבר בגיל 16 הבעתי בפניי הוריי את רצוני להתגייס ולהתרחק מהדת שלא עשתה לי טוב, כבר אז הם ממש התעצבנו עליי אבל לא לקחו אותי ברצינות. לאחר שהתגייסתי לשירות קרבי, משפחתי ישבה עליי שבעה, גירשה אותי מהבית וניתקה איתי כל קשר אפשרי. למרות העזרה הכלכלית של הצבא עדיין נכנסתי לחובות, כי פעם משכורת של חייל הייתה נמוכה מאוד והיה לי הרבה לשלם. חובות שעד היום קשה לי לסגור. בצבא קרה לי אירוע טראומטי במהלך פעילות מבצעית, טראומה שעד היום הצבא לא מוכן להכיר בי כהלום בטענה שאני מעורער נפשית בעקבות גירושי מהמשפחה. אני מרגיש ממש נבגד מהמדינה שאחרי שעשיתי את מירב המאמצים להתגייס ולתרום בסוף זרקו אותי לכלבים. אני מוצא את עצמי כיום חסר כל, אומנם אני משכיר דירת חדר ומצליח איכשהו לכלכל את עצמי אבל עדיין שקוע בחובות קשים. ניסיתי ליצור קשר עם אבא שלי שיחזיר אותי בתשובה לא כי באמת רציתי אלא כי אני לא מסוגל להסתדר לבד והוא התעלם ממני לחלוטין ואמר שבנו מת לפני 8 שנים. אני לא יכול לעבוד בדבר היחיד שאני יודע לעשות בחיים וזה מאבטח כי בשירות שלי עשיתי מלא שמירות ותפעלתי נשק ברמה גבוהה אך בעקבות הטראומה אני לא מסוגל יותר לשמור או להחזיק נשק בלי להיזכר באירוע שקרה ופשוט להשתתק. אני מאוד מאוד רוצה ללמוד וזה החלום שלי, אך אני לא יכול להרשות לעצמי כלכלית וגם לא מספיק חכם בשביל מלגה או משהו. בקיצור חיי תקועים ואני לא יודע אם יש בי את הכוחות להמשיך איתם.. גם בצבא הייתי בעיני המחלקה והפלוגה עוף בודד ומוזר ולא הצלחתי לרכוש שמה חברים. אין לי חברים לא משפחה לא עזרה מהצבא, במענק כבר השתמשתי בשביל לצמצם את היקף החובות. זוגיות בכלל לא באה בחשבון כי אין לי מושג אפילו איך לפנות לבחורה. אין לי כיוון... אני לא יודע איך להמשיך ומה לעשות.. החובות גדלים ואיתם הדאגות לעתידי.. תמיד חשבתי שאעשה משהו חשוב..
לא מצליח להבין למה זה מגיע לי תמיד השתדלתי להיות נחמד, להתנדב ולתרום. ובסופו של דבר נשארתי בדד בלי תקווה.
לא יודע מה לעשות אז תהיתי אולי יש לכם איזה עצות לעוץ לי מה לעשות? מה הייתם עושים במקומי או טיפים איך להמשיך מכאן הלאה? תודה רבה לכל מי שיגיב מראש, בהחלט לא מובן מאליו מבחינתי.