אמא שלי שונאת אותי, אני רוצה כבר למות

אמא שלי כל כך שונאת אותי וזאת עובדה... מגיל קטן היא מרביצה לי ומקללת אותי (עד היום,ואני כבר בת 18) ואומרת שהיא שונאת אותי.אני כבר לא יודעת מה לעשות.. כל פעם שהיא רואה אותי היא מקללת אותי ולפעמים גם מרביצה.. היא תמיד קוראת לי טיפשה,סתומה ,מפגרת,את אפס,אין לך בכלל עתיד , היא אף פעם לא אמרה לי שהיא גאה בי או שהיא אוהבת אותי וזה הכי כואב לי.. ישלי אח גדול והיא תמיד אומרת שהיא גאה בו ואוהבת אותו. אחי (שגדול ממני ב3 שנים) הוא מחוננן והיא תמיד משווה בינינו ואומרת "למה את לא יכולה להיות כמו אחיך" "אחיך יותר טוב ממך" היא תמיד אומרת לי "הלוואי שתמותי כבר" "אני שונאת אותך" "נמאס לי ממך" "כמה אני יכולה לסבול אותך" היא אומרת את זה וזה לא משנה איפה!!! גם שאנחנו ברחוב היא צועקת עליי ואומרת שנמאס לה ומקללת אותי ... מאז שהייתי קטנה חשבתי שאני לא בסדר ואני סתם נזק ושאני חייבת להשתנות .. אין לי בכלל בטחון עצמי ואני מתעצבנת מהר שאמא שלי פונה אליי (אמרו לי שזה בגלל כל מה שעברתי-זה נכון? ) ואני לא יכולה יותר !!! אני רוצה כבר למות וזהו ובאמת שלאף אחד לא יהיה איכפת. אני שונאת את עצמי וכבר אין לי כוח לחיות .. לפני שנתיים היא קראה לי "זונה" רק בגלל שהיא ראתה תמונות מהיום הולדת שלי ומאז היא קוראת לי ככה הרבה .. ואבא שלי אומר שאין מה לעשות... ושאני צריכה לחיות עם זה . כבר שלוש פעמים היא אמרה לי לעוף מהבית . היא אמרה לי שהיא מאחלת שלא יהיה לי אמא ושה' יקח אותי כבר.היא תמיד מנסה לסכסך ביני לבין אבא שלי(היא מספרת עליי שקרים)וכל פעם שאני שמחה היא מנסה להרוס את זה.. אמא שלי אומרת תמיד שאני אף פעם לא עוזרת בבית ושאח שלי יותר טוב ולו מגיע יותר ממני .. ואני ניסיתי המון פעמים לדבר איתה עלינו וביקשתי ממנה שתבין אותי אבל היא אמרה "אני לא רוצה להבין אותך בכלל!" ואחרי כל פעם שאני אומרת משהו היא חוזרת על מה שאמרתי צוחקת ואומרת שזה טיפשי... כל פעם שאני קמה בבוקר אני עצובה ומגיל 10 אני מאחלת לעצמי שאני אמות..אני כבר רוצה לישון ולא לקום ! משנה שעברה אבל אני פוחדת ... אני לא רוצה להתלוננן על אמא שלי או משו כזה.. אני רק רוצה להשלים איתה וזהו ורציתי לדעת אם זה אפשרי.. זאת פעם ראשונה שאני מספרת מה אני מרגישה כי כבר נמאס לי לסבול ולשמור הכל בבטן..אני משרתת בבסיס סגור באה רק בסופשים הביתה וגם בבסיס התנאים שלי חרא ובבית עוד יותר אני פשוט אבודה!