הבדידות והעצבות חונקת, מה עליי לעשות?

בודד בן 38 | כתב את השאלה ב-08/10/18 בשעה 15:18

הי
אני בדר"כ לא נוהג לשתף פורומים בבעיות אישיות שלי אבל אמרתי אולי אנסה.
אני נמצא בשלב מסוים בחיים שלי שאני מרגיש שהגעתי למבוי סתום.
אני כבר בן 38, לא נשוי, ללא ילדים ומרגיש מאוד בודד. היו לי בעבר מספר קשרים זוגיים שרובם לא משמעותיים ואחד משמעותי שנמשך מספר שנים. הוא נגמר לפני כשלוש שנים ומאז אני לבד.
כן עשיתי כמה דברים בחיי- שירתתי ביחידה קרבית כלוחם, סיימתי שני תארים אקדמאיים, לשרת כקצין במיל', הספקתי לטייל בכמה מקומות בעולם, להיות בתפקיד ניהולי בעבודה. .
אבל כעת שאני חושב על עתידי קשה לי להבין כיצד אכיר בת זוג.
רוב השעות הערות אני בעבודה ושאני חוזר אני מגיע לדירה ריקה. אין כמעט פעמים שאני יוצא לבלות, מתביייש לומר שאין לי עם מי. חבריי עסוקים בחייהם, זוגיות ובילדים הקטנים שלהם שצריכים תשומת לבד, ואני לגמרי מבין את זה. סופישבוע אין לי בכלל מה לעשות אז כדי לא לאבד את דעתי לגמרי פשוט נוסע להוריי כדי לא לאכול ארוחת שישי עם עצמי!
התחלתי לחפש כל מיני מקומות ודרכים להכיר אנשים חדשים, אבל חייבים להבין שאם אין מסגרת הכרות המשכית כמו לימודים וכד' זה נורא קשה! רוב הדרכים להכיר אנשים במצב שלי בחיים הם דרך לקחת קורסי העשרה למיניהם, ועשיתי כמה כאלה, העניין שעכשיו אני מסה להבין מה עוד מעניין אותי וקשה לי למצוא.

אני מבין שזה גם עניין של כל הדור שלי, קראתי כתבה שהצעירים של ימינו מרגישים בדידות יותר מבעבר, שהחיים המודרניים הביאו אלינו גם הרבה בדידות וניכור. זאת אומרת זה לא רק בעיה אישית שלי אלה גם בעיה חברתית.

בנוסף לכל זה אני מתמודד מדי פעם עם הפרעת הדכאון שהיא בעיה קשה מאוד ומולה ניסיתי להתמודד בכל האמצעים שאני מכיר, כדורים, או טיפולים כאלה ואחרים.
קשה לדעת מה הוביל למה, האם הדכאון המתמשך שכמעט הוביל למצב העצוב של כמו אישיות דכאונית או הבדידות והלבדיות שהוביל לדכאון.

כי הרי איזה בן אדם לא היה רוצה להרגיש אהבה ולהיות נאהב, היש דבר טבעי מזה?

עדכון מבודד, שואל השאלה 2018-10-08 17:50:00

אני מודה לכל מי שהגיב.
קשה לי עדיין לתאר את הכאב, התסכול והעצב שאני גורר מדי יום. מי שלא חווה דכאון קליני אמיתי קשה לו להבין, זאת אינה עצבות רגילה, זה סבל שקשה יותר מכל כאב פיזי שחשתי אי פעם. הבקרים קשים במיוחד, לא יודע איך אני מטפס את עצמי מהמיטה, אולי כי אני יודע שאם אשאר במיטה ולא אסיח את דעתי יהיה לי קשה יותר. הערבים לבד קשים. ייתכן שזה בגלל הדכאון וייתכן שזה המצב וכנראה שזה דבר מזין את השני. יש לי גם עבר עצוב ולא קל עבורי ופצעים שחשבתי שנרפאו וכנראה שלא.
אתם יכולים להבין שבמצב קשה כדי למצוא את האנרגיות לשנות ובטח לא להכנס לזוגיות במצב כזה.
אני אדם מאוד רגיש וקשה לי מאוד עם שינויים, אבל אני כן מודע שאני צריך שינוי מהותי ואני מחפש עזרה חיצונית. הלכתי לטיפולים פסיכולוגיים, קבוצתיים, אלטרנטיביים כמו שיאצו ודיקור. הלכתי לכל מיני קורסי העשרה כדי ללמוד דברים חדשים, להכיר אנשים חדשים. אני באמת מנסה לצאת מהמצב שלי, אך לצערי הזמן עובר ואני מאבד מהאופטימיות שלי. אני לא יודע מה אפשר באמת לומר לי במקום כזה כדי שבאמת יישנה את מצבי, כי אני אובד עצות, אני באמת ניסיתי את מה שהזכרתם.
אני לא יודע מה עוד לומר, אולי בצער עליי להשלים עם כך שאלה חיי וזה מה יש, לא לצפות ליותר מזה, לא לרצות יותר, להבין שזה מה שהבאתי את עצמי בחיי ופשוט ככה זה. אולי. עדיין הכאב והסבל גדול. לא, כנראה שאני לא התמכר לסמים ולא יהיה אלכוהוליסט, אבל אני פשוט אעביר את חיי בסבל שקט ופשוט חבל לי על כך.

אני מודה לכל מי שהגיב.
קשה לי עדיין לתאר את הכאב, התסכול והעצב שאני גורר מדי יום. מי שלא חווה דכאון קליני אמיתי קשה לו להבין, זאת אינה עצבות רגילה, זה סבל שקשה יותר מכל כאב פיזי שחשתי אי פעם. הבקרים קשים במיוחד, לא יודע איך אני מטפס את עצמי מהמיטה, אולי כי אני יודע שאם אשאר במיטה ולא אסיח את דעתי יהיה לי קשה יותר. הערבים לבד קשים. ייתכן שזה בגלל הדכאון וייתכן שזה המצב וכנראה שזה דבר מזין את השני. יש לי גם עבר עצוב ולא קל עבורי ופצעים שחשבתי שנרפאו וכנראה שלא.
אתם יכולים להבין שבמצב קשה כדי למצוא את האנרגיות לשנות ובטח לא להכנס לזוגיות במצב כזה. 
אני אדם מאוד רגיש וקשה לי מאוד עם שינויים, אבל אני כן מודע שאני צריך שינוי מהותי ואני מחפש עזרה חיצונית. הלכתי לטיפולים פסיכולוגיים, קבוצתיים, אלטרנטיביים כמו שיאצו ודיקור. הלכתי לכל מיני קורסי העשרה כדי ללמוד דברים חדשים, להכיר אנשים חדשים. אני באמת מנסה לצאת מהמצב שלי, אך לצערי הזמן עובר ואני מאבד מהאופטימיות שלי. אני לא יודע מה אפשר באמת לומר לי במקום כזה כדי שבאמת יישנה את מצבי, כי אני אובד עצות, אני באמת ניסיתי את מה שהזכרתם.
אני לא יודע מה עוד לומר, אולי בצער עליי להשלים עם כך שאלה חיי וזה מה יש, לא לצפות ליותר מזה, לא לרצות יותר, להבין שזה מה שהבאתי את עצמי בחיי ופשוט ככה זה. אולי. עדיין הכאב והסבל גדול. לא, כנראה שאני לא התמכר לסמים ולא יהיה אלכוהוליסט, אבל אני פשוט אעביר את חיי בסבל שקט ופשוט חבל לי על כך.

שמור עדכון

הזמן

דווח

עקוב

נהל

אני רוצה להגיב בתור אורח!

* כינוי:

(אפשר בדוי!)

* מין:

* גיל:

* כתובת מייל:

בשביל מה?

הוספת סרטון מ-YouTube

קישור הסרטון:

הסר סרטון

אני רוצה ששואל השאלה יראה את כתובת המייל שלי

אני מסכים לאמור בתנאי השימוש ומצהיר/ה כי אני בעל/ת זכויות יוצרים בתוכן המועלה וכי התוכן המועלה עומד בקריטריונים המופיעים בתנאי השימוש.

הוספת עצה

שולח את העצה...

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות