היה ערב מגעיל, הבנתי שאין לי מה להיות חבר שלו ואני לא צריך אותו בכלל

היי חברים

אני מעונין לשתף אותכם במשהו שעובר עלי,אתמול קבעתי עם חברים שלי הכרנו בצבא.
קבענו לאחר תקופה ארוכה שעומדת כמעט שנה שכל אחד חי את החיים שלו ועיסוקיו.
בין אלה שקבעתי איתם מדובר בין שני חברים טובים לי שאחד מהם הוא גר בחו''ל ומגיע בחגים. והשני הוא ממש חבר טוב שלי שנינו גרים כאן, החברות שלנו הייתה מעל הוא מעבר ובין כל האחרים שלא הצליחו לשמור על קשר באזרחות. עד שעם השנים החברות הדדית שלנו ירדה שגרמה לי לשנות את התפיסה החברות שלנו. אני לא יכנס לפרטי פרטים אני יכול לסכם בקצרה לאורך השנים חששתי לתת לו אמון מכל מיני סיבות שפחדתי להיפגע חברתית אבל באיזשהו שלב כשחקרתי את החברות שלנו לעומק, הבנתי שאני צריך לשחרר את הפחד ולתת לו אמון. כאשר נתתי אמון תפיסת החברות נראית אחרת, פתאום אני מתחיל לראות את הדברים אחרת ולהבין מי הוא באמת ואיך הוא מציג את עצמו, ואני זוכר שאמרתי לעצמי אני לא נכנס יותר מדי למקומות שיגרמו לי לחסום ולהתרחק אלא לזרום וזרמתי מה שרואים רואים ונקודה. בתקופה זו אני ממש הערצתי, אהבתי, חפרתי וזרמתי אותו במובן של חברות.

בשנה האחרונה נכנסתי למסגרת חדשה, לימודים. חוויתי חוויה לא נעימה ומלא קשיים המון לחץ,עמוס,עצב ואכזבות ובין השאר גם שמחה למי שמכיר את זה. עוד לפני שנה שכרגע חלפה מאיתנו החברות שלנו ירדה וגרמה לאבד את האמון בו כמו ציינתי למעלה, ובעצם זה השנה התחילה רק חיזקה את הריחוק שלנו עד אתמול. עצם זה שחוויתי קשיים גם עברתי סוג של שינוי עצמי הקושי גרם לי להבין הרבה דברים וגליתי על עצמי מלא דברים שאי אפשר לתאר שרק בעצם חיזוקים בסופו של דבר, בין היתר הרגשתי ממש פגוע מחבר שלי שגרמו לי להגיע הרבה מסקנות לגביו, עצם זה שהוא לא היה שם ברגעים קשיים רק חיזקו את הטענה שהוא לא באמת חבר ותראו יכולתי להתקשר אליו ולשתף אותו ברגשותיי אבל על פי המסקנות שלי לא הרגשתי שהוא מספיק חבר בשביל לשתף, אני לא צריך להסביר את זה על פי מה שכתוב לעיל. לא ממזמן סיכמתי את השנה שלי ובין היתר גם הכנסתי אוותו לחוויות

הגעתי לחלק המשמעותי של הפוסט, באמת לאחר כל השנה המטורפת הזאת החבר השלישי שגר בחו''ל, רצה להיפגש איתנו ולתת לו את הכבוד הראוי. הבאתי עם צפייה שהולך להיות טוב ובכלל תחושה משחררת ונפלאה והתברר לי שטעיתי. בשולחן אנחנו יושבים ומתחילים לדבר, חבר שלי,שדיברתי עליו לעיל, מספר את הפדיחות שלי שבהתחלה חשבתי שכולנו עומדים לצחוק ונבין את רמת השיחה. הוא הציג אותם ''הפדיחות'' במובן הלא טוב והוא לא סיפר את זה בצורה הנכונה שכתוצאה מזה מה שיצא שהוא עושה לי אופי רצח. כל אחד מאיתנו מבין אחרת, החבר שלישי ראה את זה במובן שאני החבר לא טוב ומגעיל. לא חשבתי להישאר אדיש למצב, ברור שאני הגבתי לו וטענתי בפניו שהוא לא מציג את זה בצורה נכונה שמוביל בעצם לשיחה לא נעימה, ואתה מוציא אותי לא טוב בשיחה. וגם הוא סיפר דברים שקרו לפני שנתיים ושלוש שנים שלא היו רלוונטיים למה שקורה היום(בקושי דברנו על השנה האחרונה), אומנם כיף לדבר על זה עבר כזיכרונות טובות ולא רעים. באיזשהו שלב נמנעתי לשתף פעולה לאחר שיחה הזאת חשבתי רק ללכת הביתה אבל בחרתי לשבת ולסיים את הערב כמו אדם בוגר וכמובן עם השלכות העתידיות שאני יסכם בסוף. כמו שאתם מבינים הערב הזה נהרס לי ואפילו רציתי למחות לו כפיים לחבר שלי, תודה רבה!! שנה מלאה אתה לא ראית אותי וזה מה שאתה בוחר לספר, ושאלתי מה עם הדברים הטובים?! קל, הוא לא זכר ואפילו עזרתי לו להיזכר במעט יצא לנו לגלוש לזה. בשולחן הזה רק הבנתי כמה טיפש הייתי, במהלך השנה איכשהו חשבתי שאולי אני מגזים קצת, כל אחד חי את החיים שלו וזהו ולא תמיד הכול יוצא כמו שרוצים עם חברים והוא לא חייב כלום אנחנו בסה''כ חברים.( לא צפיתי שהוא יהיה צמוד אלי 24/7 למי שחושב) ואפילו יותר חשבתי שאולי אני רואה את הדברים לא נכונים שלפעמים נראים לנו אחרת ואולי וזה רק אני. בין כל הדברים הללו לאחרונה אני עובר שינוי מיוחד עם עצמי. סורי אם אני סותר את עצמי עד כה חלק מהשינוי שלי הוא שאני מסתכל קדימה לכיון הווה ועתיד, ועבר הוא עבר אני לא מתעסק איתו. תראו אני יכול להשים את הדברים שסיפרתי עד כה בצד ולזרום איתו בחיים – אבל אני לא רוצה להיפגע בסופו של דבר ולהרגיש רע עם עצמי.



לסיכום, הערב של אתמול היה מגעיל בעיני.
בין כל מה שעברתי והרגשתי אתמול, שנה הזאת והשנים הקודמות החלטתי להשים סוף לחברות שלנו עם כמה שזה מצער אני לא מרגיש שאני מפספס משהו איתו נכון לעכשיו העידן של אהבה ועריצות וטוב לב ונחמדות הסתיימה לה.
הבנתי שאין לי מה להיות חבר שלו ואני לא צריך אותו בכלל, יש לי עתיד שמחכה לי עם המון עשייה ועבודה פרך ובכלל לקיים משפחה מאשר להתעסק בו. כמובן שאין לי בעיה לשוחח איתו אם זה יגיע ממנו, אני לא מתכוון לשתף איתו פעולה ולהתייחס אליו כל חבר שמגיע וזהו.
אני לא מחפש את הדרך להשלים או לתקן את החברות שלנו אלא אני בוחר להתרחק אני מפחד שזה אולי יטריד אותי כמו השנה הזאת שהייתה ואני לא רוצה להתמלא במחשבות כלפיו אני פשוט רוצה לזרום עם החיים שלי בשקט ושלווה. הייתי רוצה לקבל ממכם הצעות טובות סורי שזאת הכוונה שלי.