לא מצליחה להראות אהבה, מה עושים?

היי
מגיל קטן אני שמנה וזה עשה לי ביטחון עצמי מאוד נמוך
יש כאלה שמוצאים אותי יפה ואני מעוניינת בהם אבל לא מסוגלת להפגש איתם
יש לי בעיות נוראיות עם אינטימיות
אני לא מסוגלת לשכב ולא מרגישה משיכה מינית מרוב בושה מעצמי
הייתי עם מישהו והיה לי קשה להפתח אליו רגשית
הוא גם בן אדם שקשה לו לאהוב ובכל זאת הוא אמר לי שהוא אוהב אותי
הוא תמיד אמר ראשון והיה לי קשה להראות לו את זה
כי פחדתי שיעזוב אותי
הוא בן אדם מאוד מיני והסכמתי לעשות איתו כמה דברים אבל בלי שהוא יגע בי ויראה אותי
אני מרגישה שהייתי ממש ממש גרועה
אני דיי בטוחה שזה נכון
וגם בסוף הקשר שלנו הוא שאל אם אני נהנית
ואמרתי לו לא ממש
מאז הוא התחמק ממני לא נפגש ולא דיבר
כנראה פגעתי בו והוא בכלל לא שלח הודעות
כשניסיתי לדבר איתו הוא ענה ממש ביובש ולא רצה לדבר
אני מודה שזה באמת מגעיל מצדי
בקושי נגעתי בו, אני הייתי נראת איתו כל הזמן מוטרדת והייתי סולדת מהמגע שלו
ובאמת אהבתי אותו... ואחרי שהוא נפרד ממני היה לי דיכאון נוראי ואני עדיין בדיכאון וחושבת עליו וחולמת עליו
אני יודעת שצריך להתקדם אבל באמת נמשכתי אליו,
יש הרבה גברים ששולחים לי הודעות ומעוניינים, אפילו כאלה שאני יודעת שהם טובים יותר באופי ויתאימו לי יותר,
אבל הוא באמת בין הבודדים שבאמת מושכים אותי.
אני לא יודעת מה הוא חושב עליי, אני בן אדם עם לב טוב ותמיד ניסיתי לרמוז לו שכדיי שאני אפתח אז אני צריכה לדבר ולהתחבר רגשית,
האמת שכן דיברנו על דברים אישיים, הוא אפילו בכה מולי (לא קשור אליי),
היה לי מהתחלה קשה להפתח אליו ואפילו להתנשק היה לי קשה,
אני אכלתי סרטים כל הזמנים שהיינו ביחד, כל הזמן חשבתי וחשבתי, מה הוא חושב, מה הוא מרגיש, אם אני מספיק שווה בשבילו ואם הוא מתפשר.
מתחת לבגדים אני נראת זוועה, עם בגדים עוד סביר.
אני מודעת לעצמי, לא מאמינה לחברה אחת שאומרת שזה בסדר,
יש לי דרישות גבוהות מעצמי ומהסביבה ואני לא בן אדם שמוכן שיתפשרו עליו
הפחד מאינטימיות עוצר אותי מלהראות אהבה לגברים, אני או קרה או סתם מנחמת
בחיים לא מגיבה ללבבות או עושה בעצמי, לפעמים מחמיאה אבל לא יותר מזה.
אני מפחדת לא להצליח ליצור קשרים כי הפחד מאינטימיות יהרוס לי גם את האופי,
יש לי לב ענק ורצון לאהוב ולהיות נאהבת, אבל תמיד כשמעוניינים בי אני לא יכולה להתקרב.
לדוגמה הייתי מאוהבת במישהו באופן אובססיבי שנתיים ומשהו, והוא לא רצה אותי, ואז דיברתי איתו כשהייתי שיכורה והוא אמר בואי ננסה, אמרתי לו לא אני לא רוצה שיתפשרו עליי והוא אפילו התחיל לשכנע אותי ששווה לנסות, אמרתי לו לא ועדיין אהבתי אותו.
אני מודעת לעצמי ברמות מאוד גבוהות, אולי אפילו גבוהות מדיי, מאוד ביקורתית כלפיי עצמי, וזה גורם לי להתרחק מכל הגברים באופן אוטומטי, ואם אני לא מתרחקת אז מתרחקים ממני כי רואים שאני סתם לדיבורים ולא באמת מוכנה לזוגיות ולא לסטוצים כמובן, אז אין להם שום אינטרס לשמור איתי על קשר
אין לי ידידים גברים בכלל, כל מי שכן דיברתי איתו באינטרנט ואפילו עם החלק שנפגשתי עם ניתקו קשר כי רצו אותי ודחיתי אותם בעדינות או ייבשתי אותם,
כולם כבר התייאשו ממני.
מה לעשות?