היי, אז ככה. עד לפני כמה ימים הייתי יכול להגדיר את עצמי כבן אדם נורמאלי יחסית עד ששמתי לב שיש לי חרדה מדייטים.
אני אביא קצת רקע על עצמי.
אני בן 21 דתי. אוהב לצאת עם חברים, להיות בהופעות, לשבת באיזה בר וכו'
למדתי חלק מהיסודי עד כיתה ט' מעורב עם בנות בבית ספר חילוני.
היו לי ידידות בבית ספר וגם אחרי זה בתיכון הדתי שהייתי בו(הידידות בתיכון הכרתי מתנועת נוער שהלכתי אלייה)
הרבה פעמים הייתי מתבייש לדבר עם מישהי חדשה אבל אחרי זה זה עבר לי.
היום אם יש מישהי שמוצאת חן בעיני אין לי בעיה להתחיל איתה.
לפני שנה התחלתי עם מישהי וכשחזרתי הביתה היו לי בחילות נוראיות עד שהגעתי הביתה ופשוט הקאתי הכל.(לא שתיתי אלכוהול) הרופא אמר שזה קלקול קיבה וזה יעבור תוך כמה ימים אבל זה נמשך שבוע, לא שבוע של בחילות אבל שבוע של חוסר תיאבון.
אחרי שבוע שזה עבר לא התייחסתי לזה יותר מדי כי לא יצא מהקשר הזה כלום(כלומר לא נפגשנו) וגם כי הרגשתי כבר טוב ושיכנעתי את עצמי שזה קלקול קיבה.
אחרי כמה חודשים חזרתי להיות בקשר עם מישהי מהתיכון החילוני בווטסאפ (גרה בעיר אחרת) והחלטנו להיפגש לבד. היינו ידידים טובים, אז לא יודע אם אפשר להגדיר את זה כדייט גם לא ממש קראתי אותה אם היא יוצאת איתי סתם או בתור דייט . אבל זה לא מה שחשוב.
לא היה לי תיאבון לכלום! כלום!!
אז לקחתי אותה לגלידה חשבתי שזה יהיה לי קל לאכול את זה . ו.. אני מוצא את עצמי קונה גלידה וזורק אותה אחרי כמה דק כי היא מתחילה להינמס ואני לא יכול להכניס כלום לפה :/
יומיים אחרי הייתי עדיין עם חוסר תיאבון. לא זכור לי בחילות.
מאז לפני שנה לא היה לי שום קשר חוץ מהידידות שלי.
אני ממש רוצה להתחיל לצאת עם מישהי,שתהיה לי בת זוג.
לפני חודש קרה לי מקרה שהלכתי לבית של חבר והמשפחה שלו ישבה בשולחן לאכול ארוחה, ישבתי התחלתי לאכול ופתאום האוכל התחיל לעלות לי ולא היה לי תיאבון. זה היה קצת מפדח כי הם חשבו שלא אהבתי את האוכל.
אני מבין שכנראה יש לי בעיה ואני צריך לטפל בזה, ואני רוצה כמה שיותר מוקדם.
מישנו חווה את הבעיה הזאת?
זה חרדה חברתית?
יש לכם המלצות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות