אז היום אני חוגג שנתיים מאז שגיליתי שאשתי היתה בקשר בעייתי עם גבר זר, ואני נשלחתי לבארבאנל להסתכלות פסיכיאטרית. כן, לקחתי את זה כל כך קשה.
עברנו כברת דרך, אבל אני עדיין שם. אני עדיין שואל את עצמי שאלות, למה, והאם כל החיים אחיה עם הטראומה הזאת ?
אתמול גיליתי על עצמי שאני שונא שמשקרים לי, שונא ברמות קשות, איכשהוא אני מבין שזה מתקשר לבגידה שעברתי. כשאני מרגיש שמישהו משקר לי עולה לי כל הסיפור מחדש ואין לי שליטה על זה והכל צף מחדש.
אני מניח שבעבר אשתי היתה משקרת לי והייתי יודע שהיא משקרת, אבל הראש היה אומר משהו אחד והלב משהו אחר.
חשבתי הרבה על להתגרש ממנה, אבל יש לי הרבה מה להפסיד וכרגע החלטתי שאני מחכה לפחות עד שהבנתי הגדולה תגיע לגיל 18 ואז אעשה חושבים מחדש. הבעיה עם זה שאני מרגיש שכל החיים הפכו להיות עם שעון חול, כל דבר שאני עושה הוא לא בלב שלם, וגם כשאני עושה הרבה פעמים מצטער על כך.
אני עם אישתי מאז שאני זוכר את עצמי, הרבה שנים וכמובן שכל הביטחון העצמי שלי במצב לא טוב. אולי אם היה לי ביטחון הייתי יוצא לדרך חדשה.
מעולם לא הייתי מתוסכל מנושא כלשהוא כמו הבגידה הזאת.
זהו, אין לי באמת שאלה אליכם, הייתי צריך לפרוק שעל ליבי.
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025