היי, הכרתי בחור איכותי והיינו ביחד 4 חודשים.
אומנם פרק זמן קצר אבל משמעותי מאוד.
היה בינינו חיבור מדהים, עומק בשיחות. בדיוק מה שחיפשתי.. היו גם תקלים כמובן ולא הייתי מהססת לומר את מה שמפריע לי, אך הוא לא היה חושף את מה שמפריע לו(אפילו כשהייתי שואלת אותו). נתן הרגשה שהכל בסדר.. בפעם האחרונה שנפגשנו הוא הנחית עליי שהוא מבולבל ולא יודע מה הוא מרגיש והפיתרון כרגע זה פסק זמן כדי לחשוב אם להמשיך ( חשוב לציין שהוא נתן הרגשה שהכל טוב, שאני מרכז עולמו, שאם קורה משהו לא במקום מדברים ועוד כל מיני סיסמאות) התגובה שלי הייתה הלם מוחלט כיוון שלא יצא לנו לדבר אפילו על הדברים שהוא העלה באותו רגע למרות שהייתי שואלת אותו כי אני יודעת שאני לא מושלמת.. ההרגשה הייתה בעיקר שרימו אותי. אני לא סכמתי לפסק זמן והחלטתי לחתוך.
חשוב לציין שאני הבת זוג הראשונה שהוא היה איתה בפרק זמן כזה ארוך, הוא דתי, אמו פסלה אותי כי אני לא דתייה וכי אני מעשנת וכשדיברנו על זה הוא אמר שהוא חי איתי ולא אימו אז אין לי מה לדאוג.
עבר חודש מאז ואני מרגישה שמשהו עדיין שם פתוח וחשבתי לנסות לחזור לדבר עם הבחור, זה צעד חכם או פחות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות