היה לי חבר במשך שלוש שנים, זוגיות באמת מדהימה שאני מאחלת לכל אחד ואחת. נפרדנו לפני חצי שנה, הוא עשה את זה מאוד בפתאומיות ודרסטיות ולא רצה לשמוע משהו אחר, היה בטוח בעצמו וזה היה מאוד מוזר, מה גם הוא ניתק קשר מכל הסובבים אותו.
לפני חודשיים נודע לי שהוא עבר לצפון (אנחנו גרים במרכז) לאיזה חור, אבל לא כל כך התעמקתי בזה והשתדלתי להמשיך הלאה למרות כל האהבה אליו. השבוע נפגשתי עם ידיד טוב שלי שהוא גם חבר טוב שלו והוא אמר לי שהוא נסע לבקר אותו בבית בחדש בצפון וכשהוא נכנס אליו לחדר הוא ראה שכל החדר תמונות שלי, הוא פיתח תמונות ותלה על הקיר ושם ליד הראש שלו במיטה אלבום של תמונות..
מהרגע שהוא אמר לי את זה ממש נשברתי כי עדיין אפילו שאני פגועה ממנו יש לי רגשות לבן אדם והייתי בטוחה שאני כבר לא מעניינת אותו ולא אכפת לו מכלום, שיש לו מישהי והוא המשיך הלאה, ואז פתאום גיליתי שהוא תלה מלא תמונות שלי ושלו יחד ומסתכל בספר זכרונות שהכנתי לו (שבזמן שהיינו יחד הספר היה בתוך הארון בשקית ופתאום הוא בחוץ לידו)
לא דיברנו כבר חצי שנה, שום מילה, אפילו באינסטגרם ובפייסבוק אנחנו כבר לא חברים. ואני מאוד פגועה ממנו אבל עדיין למרות הכל אוהבת אותו, ניסיתי להמשיך הלאה ולצאת לדייטים ולהיות עם בנים ואני לא מפסיקה לחשוב עליו. אני חושבת שהוא עשה את הפרידה כי ידע שהוא עובר עם המשפחה לצפון ולא ראה איך הקשר יכול להצליח במרחק כזה...
מבחינתי אבל זה כן משהו שיכול להצליח ואני מסוגלת להתמודד עם זה.
מה לעשות? לדבר איתו? אחרי חצי שנה שאנחנו לא מדברים זה לא יהיה מוזר? גם זה אמור לבוא מהצד שלו כי הוא זה שנפרד ופגע לא? מצד שני מה לוותר על האהבה של החיים שלי?
סליחה על החפירות ותודה על התשובות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות