אני מרגיש חסר אונים, מול כל הבעיות שמגיעות עם החלטנו להתחתן, מה אתם מציעים לי לעשות? (בבקשה תכנסו מאוד חשוב לי)

היי
אני אספר קצת רקע לפני שאשאל אתכם את השאלות שלשמן הגעתי הנה.
אני חילוני ובת הזוג שלי חרדית, כבר שנתיים יחד.
החלטנו יחד להתחתן (חשוב לציין שהיא לא לחצה ולא כלום והורייה גם כן לא לחצו)
זאת החלטתנו בבקשה אל תגידו לי שאני צעיר וכל זה לא לשם זה אנחנו כאן.

עכשיו ניגש לעניין הוריה של בת הזוג שלי מסכימים לגמרי עם העניין של החתונה ואין להם בעיה.
אבל ההורים של הם הבעיה, הם התנגדו בעבר להחלטה הזו אבל הצלחנו לשכנע אותם ולגרום להם לזרום.
הצעתי לה נישואים ואבי עזר לי מאוד בארגון.
אבל הם מתנגדים שאנחנו נתחתן בשנה הקרובה ואפילו בשנתיים.
ומההיכרות איתם כל פעם שאעלה את הנושא לא משנה מתי, הם פשוט יגיבו בצורה מאוד שלילית וידברו בצורה מגעילה. חשבתי בעבר שלהתחשב בהם בכל מיני נושאים כמו למשל בהצעת נישואים. לחברה שלי היה חשוב שאזמין את הוריה להצעת נישואים אבל לא הזמנתי (הם לא רצו) אבל זה לא עזר.

האמת אני אדם שמאוד לא מסתדר עם האירועים הגדולים האלו, ומלא חששות עומדות בפניי וזאת אחת הסיבות שאני בא הנה. (אני יש לי חרדה חברתית לפני הצבא היא הייתה מאוד דומיננטית בחיי כיום פחות)
אני ממש לא רוצה למצוא את עצמי מוותר עליה, ובקצב הזה איך שהעניינים מתקדמים אני מרגיש שזה יקרה. אני לא רוצה להיכנע לפחד הזה שמציף אותי!
והוריי רק מוסיפים עלי קשיים.
(רציתי לציין בפניכם את המצב, הוריי הם אנשים מאוד קשים. סגורים מאוד וביישנים)
לכן הם כל כך מרחיקים את האירוע הזה.

יש לי אליכם כמה שאלות, עכשיו שפחות או יותר אתם מבינים את המצב:

1) האם כדי להתקדם בלעדיהם בכל עניין החתונה, כלומר לתכנן הכל ולהציב להם עובדות? (אני מאוד רוצה לעשות את המעבר מתלות בהם לעצמאות, אבל אין לי מושג איך עושים את זה כל כך. חתונה זה עניין משפחתי לא?)
אם כן, איך אוכל לעשות את זה בדרך הכי נכונה?
חשוב לציין שלדבר איתם זה כמו לדבר עם קיר, הם מזלזלים בי נורא כי אני די תלוי בהם.

2) מה לעשות כדי להירגע? הפחדים מציפים אותי וגוברים על הכל, ואין לי עם מי לדבר.
יש לי מספר חששות מהחתונה בעיקר בפן החברתי.

* אני אדם סגור ואיך אני התמודד עם הריקודים והכל. (זה דבר קטן אני מאוד לא נעים)
* אין לי המון חברים את מי בדיוק אני אזמין. (זה דבר קטן אני מאוד לא נעים)
* התגובה של ההורים..
*והעובדה שאני עומד בפני אירועים כל כך גדולים.. ויש מצב מאוד גדול שאני עומד לבד, ללא הוריי.

(חשוב לציין שבת הזוג שלי יודעת אבל כמוני היא חסרת אונים מול הכל)
ועוד המון פחדים שכל פעם שאני מעלה את הנושא אני נזכר ומתחיל להילחץ.
אני יודע שאני קצת ילדותי בעניין, אבל זה המצב שהגעתי אליו והייתי יותר משמח שתתנו את תגובתכם. הבחורה הזאת היא הדבר הכי טוב שקרא לי, רק איתה כל החרדות והמחשבות שמציפות אותי קלות לפתרון.
עזרו לי בבקשה אני צריך את זה.