לא מצליח להפסיק לחשוב על הצלקת אחרי ניתוח קוסמטי, איך לקבל את זה?

שלום לכם,
אשמח לעזרתכם ולעצותיכם.
בילדות תמיד היו צוחקים עליי על זה שאחת מהעיניים שלי גדולה מהשנייה, אפילו החברים שלי היו צוחקים על המראה שלי וגורמים לי לתחושת פגיעה קשה מאוד.
כל העניין השפיע עליי עמוקות וגרם לי לבעיות חמורות של חוסר ביטחון עצמי, שנאה עצמית, חוסר הצלחה עם המין השני ודיכאונות חוזרים.
כל פעם שהייתי חושב שיצאתי מתחושת הדיכאון, מישהו היה בא ו"מעיר" לי ואז הייתי נופל אל הדיכאון בחזרה.
עכשיו אני חייב להסביר לכם שההבדל הפיזי בין העיניים שלי בדיעבד לא היה כזה גרוע כמו שאני חשבתי בעצמי, הוא היה קיים אבל רוב הסיכויים שרובכם לא הייתם שמים לב אליו.
ילדים רעים הכניסו לי לראש שהמצב שלי קטסטרופלי וככה נשארתי עם התחושה הזאת שמשהו אצלי לא תקין ולא בסדר.
כשהגעתי לגיל 21 החלטתי לעשות מעשה ולשנות את זה - הלכתי לרופא עיניים בכדי לעשות ניתוח קוסמטי (טרסורפיה למי שמכיר), הניתוח עבר בהצלחה ובאמת העיניים שלי כיום סימטריות לגמרי ואף אחד לא יכול לשים לב להבדל בינהם.
מאז הצלחתי להעלות את הביטחון שלי, התחלתי להצליח עם נשים, עשיתי שינוי תזונתי קיצוני, התחלתי בהרגל מדיטציה ונפטרתי מהרגלים וחברים ישנים.
אבל... יש בעיה אחת שאני מתמודד איתה מאז, והיא שהעין שנותחה יש בה צלקת קטנטנות בצד העין, הצלקת הזאת משגעת אותי, כבר יותר משנתיים אני חושב עליה הרבה מאוד פעמים ביום, אני משווה את העין שלי לעיניים של אחרים ותמיד נזכר מחדש בצלקת. חשוב להדגיש שאף אחד לא יכול לשים לב לצלקת, גם בנות הזוג שלי אף פעם לא שמו לב אליה. זה משהו שרק אני רואה אותו,
ויושב אצלי מאוד חזק בראש, אני מתעורר עם המחשבה על הצלקת והולך לישון עם המחשבה עליה.
הלכתי חזרה לרופא והוא אמר לי שלא רואים שום דבר ושחבל להתעסק שוב עם העין.
ניסיתי הכל כדי להעביר את המחשבה הזאת - אני כבר עושה מדיטציה מעל לשנה מבלי לפספס אפילו יום אחד, אפירמיישנס, הכרת תודה, נשימות, לדבר על זה עם חברים.
כל הדברים האלה באמת עזרו במקצת והצלחתי לחוות תקופות שאני משוחרר כמעט לגמרי מהמחשבה הטורדנית הזאת אבל זו מחשבה שחוזרת הרבה פעמים.
הניתוח הקוסמטי הזה הוא הפיך אז הרבה פעמים אני חושב שאולי כבר עדיף לקבל מה שהטבע נתן ולחזור לאחור.
למישהו יש עצות או טיפים בשבילי?
תודה רבה.