האם אני באמת בנאדם טוב כביכול או פשוט באמת חרא של בחורה?

היי .
בתקופה האחרונה התחלתי לפקפק בעצמי , האם אני באמת בנאדם טוב כביכול או פשוט באמת חרא של בחורה.
כל החיים אני ואמא שלי במצב לא הכי טוב, זה מגיע בתקופות אבל אני סוג של בטוחה שהיא מאוכזבת ממני בתור בנאדם , היא חושבת שאני קרה ושלא אכפת לי מכלום .. ואני מרגישה שהיא מגזימה עם זה אבל לאחרונה גם התחילו לה בעיות בריאותיות ואני כן מוכנה לעזור איפה שהיא תצטרך אבל לפעמים היא מצפה שאדע מראש לבד שהיא זקוקה לעזרה (למשל למרוח לה קרם לכאבים במקום שהיא לא מגיעה אליו) או כל מיני דברים אחרים , אני כן אעשה בשמחה אם היא תבקש אבל לא תמיד יוצא לי להציע לבד כי אני באמת לא יודעת שבאותו רגע היא צריכה את זה. ולפעמים היא מטיחה בי כל מיני אימרות שפשוט מערערות אותי. בנוסף , אני עובדת במכון רפואי בתור מזכירה . העבודה שלי כוללת מתן הסברים למטופלים, שהם לא תמיד הכי קלים, אנשים חולים . משמרת יכולה להכיל עד 20 איש שלכל אחד מהם צריך להסביר הרבה דברים ולפעמים זה באמת מתיש. במשך הזמן שאני עובדת שם (שנה וקצת) קבלתי כבר בין 3-4 פעמים סוג של הערה/תלונה על מטופלים שהרגישו שלא קבלו ממני יחס סימפטי ונעים . ואכן היו פעמים שבהם לא הייתי סופר נחמדה , לא ניסיתי להיות מגעילה או משהו אבל אפשר לומר שניסיתי פשוט כבר לסיים עם הבנאדם ולשחרר אותו לדרכו. התלונות בהאלה גם גורמות לי להרגיש שאני פשוט רעה ואני כלכך לא רוצה להיות בנאדם כזה , וזה לאמקרה פעם אחת , המנהלת שלי כבר פעם שלישית או רביעית מעירה לי על מטופל שאיכשהו יצא שהגיע אליה שהוא לא היה מרוצה ממני . היא מאמינה בי שהאנשים מגזימים וכו אבל אני כבר מתחילה להרגיש לא נעים וכאילו ראבק דיי מה זה התלונות האלה כל הזמן . כשאני מגיעה לקבל שירות במקום רפואי אף אחד גם לא מלקק לי את התחת . ויכול להיות שהאימרה הזו בפני עצמה מעידה עלי איזה אדם אני אבל זה פשוט נובע כבר מתשישות. זה כל כך קשה לתת שירות לאנשים ואני מנסה להבין האם זה שאולי אני פחות מתאימה לעבודה מסוג כזה של לתת שירות לאנשים בצורה אינטנסיבית-זו לא עבודה של רגל על רגל , מעידה על כך שאני בנאדם לא נחמד ולא נעים ?
תודה לכל מי שקרא עד פה , אשמח לקבל עצות או חוות דעת כלשהי .