אשתי מקללת ומדברת לא יפה לילדות כשאן לא ישנות, אני לא יכול לחיות ככה, למי לפנות?

היי לכולם
בן 36 נשוי 5 שנים פלוס 2 בנות מקסימות בנות 3 וחצי ושנתיים. חיי הנישואין רגילים ויודעים עליות ומורדות, סהכ רגיל.
לאשתי יש בעיה. הבנות גדלות ונהיות ממש שובבות, והבעיה המרכזית היא המלחמות שינה בערב. שתיהן לא רוצות לישון במיטה שלהן, עושות בעיות, בוכות, רוצות לישון רק בסלון, ואני דיי סבלני , יכול לדבר איתן, יכול לנסות לשכנע עם קצת אסרטיביות והצבת גבולות, אבל ברוב המקרים זה לא עובד. לאשתי, אין טיפת סבלנות. כלום. לא רוצה ולא יודעת להשקיע את זמן השינה. היא ב 8 וחצי בערב רוצה להיכנס לישון כבר אחרי שכולן ישנות. ברגע שהיא רואה שלוקח לה יותר מרבע שעה לנסות להרדים את הקטנה היא משתגעת. היא מתפוצצת, מדברת לא יפה אל הקטנה ("מה את רוצה? תשני!! לכי לישון כבר, זבל") ושאר מילים שאני חרד מלשמוע אותן. אני מתחיל לכעוס ולצעוק עליה על איך שהיא מדברת אליהן ואז האוירה מגעילה בינינו. כמו כן, קרה שהגדולה לא רצתה לישון בחדר שלה במיטה והיא דחפה אותה דיי חזק החוצה מהחדר כביכול ואז מעדה ובכתה ונהייתה יותר קיצונית בתגובה שלה ובשיתוף הפעולה. נאלצתי לקחת אותה לסלון ולהרדים אותה שם.
היא מדברת לא יפה לבנות מידי פעם, בעיקר כשהיא עייפה ורוצה כבר לישון. "זבל, לכי לישון, מה את רוצה, עופי לי מהעיניים", וזה מגיע גם אליי כמו "ככה מרדימים? טיפש. אתה טיפש. ככה היא תתרגל לישון בסלון, אפס, זבל" ושאר מילים נוראיות. (חייב לציין בצניעות שאני אבא למופת ובעל כמו שצריך, עוזר ועושה הכל בבית כמו ספונגה, כלים, כביסה, מדיח, מקלחות לבנות, הכל. יש איזה שלדעתי לא מעריכה מספיק. אני לא מוכן לקבל את ההתנהגות הזו שלה , דיברתי איתה המון אבל המון פעמים ושום דבר לא משתנה. בערבים שהבנות משתפות פעולה ונרדמות רגיל ובלי בעיות, אז גם בינינו אין בעיות ויש רק חיוכים שמובילים מידי פעם גם לסקס.
אבל כשיש בעיות עם הבנות, יוצא מזה שאז האוירה בינינו מתוחה עד מגעילה, פחות תקשורת, ואין סקס ואינטימיות זוגית.
לא יודע מה לעשות? למי לפנות? קודם לטפל בשינה של הבנות עם יועצת ילדים? או שאשתי צריכה לטפל בעצמה עם פסיכולוגית? מאיפה מתחילים? אני מרגיש שיש פה המון בעיות ולא יודע איך להתחיל. אני מיואש מאוד מהמצב שמטריד אותי מאוד במיוחד בקשר לבנות שהן כל עולמי ולא עוזר לי להתרכז עקב כך גם בלימודים שלי.
תודה לכל עזרה