לא הולך לי שום דבר בחיים לא משנה כמה אני מנסה. איך להתמודד עם כל הכשלונות?

החיים פשוט רעים אלי! נמאס לי! כלום לא הולך לא משנה כמה אני מתאמצת! באלי להגיד כוסעמק על הכל ופשוט לחיות תחיים כמו שהם.
1. נתחיל מהצבא: תמיד חלמתי להיות קצינה. רציתי עתודה ואם לא אז תפקיד אחר טוב בחוד החנית. הנתונים שלי איפשרו יש לי קבא 54 אבל החרא גורל שלי כוסעמק על החיים שלי פשוט לא קורה. צהל לא שלחו לי זימונים ולא כלום ופשוט לפני הגיוס קיבלתי סמס שאני משובצת להיות פקלשית. כמה טלפונים עשיתי כדי להסביר להם שיש טעות לא עזר! אז נאלצתי להיות פקלשית וכשנמאס לי זרקו אותי להיות עובדת של הרסר. חיילת עם קבא 54 והמון מוטיבציה. צובעת קירות. גורפת עלים. ובעיקר בוכה בלב.
שלא נדבר על זה שלא רצו להוציא אותי לקצונה אומנם קבא 54 אבל פקידה/ עובדת רסר
*** לעומתי אחותי שעוד שנה צריכה להתגייס וגם לה יש קבא 54 המזל שיחק לה . אצלה צהל לא התבלבל. רק היום היא הלכה לכנס עתודה.
*** כל פעם שאני רואה חיילים קצינים אני נשרפת כי אני יודעת שגם לי היו הנתונים והייתה המוטיבציה. זה רק הגורל שהביא לטעות. הכאב הזה נשאר לי עד היום גם שנה אחרי. כך שלא אחת אני בדרך לעבודה רואה קצינים צעירים באוטובוס כי אני על קו שגם הם נוסעים לבסיס ומגיעה עם דמעות של כאב בעיניים לעבודה
2. בגרות: יש לי בגרות יפה מאוד אבל חסר לי מתמטיקה מוגבר כי אני רוצה ללמוד הנדסת תוכנה.
בתיכון עשיתי 3 קיבלתי 100 המורה תמיד אמרה לי שאני מסוגלת ליותר. אז קניתי ספרים למדתי לבד בבית. אכן בבית פתרתי מבחנים בקלות. לא נגיד 100 אבל לפי ניקוד בכיף הייתי מקבלת ת 85.
והפלא פלא אני הגעתי לבגרות גם מועד א גם מועד ב. 55. 65. אני יודעת שנפלתי על שטויות כי אחכ בדקתי תשובות באתר אינטרנט ואני זוכרת מה אני וממש על שטויות ירד לי נקודות. פשוט מגיעה למבחן וככ לחוצה ורוצה כבר להצליח וכבר נמאס לי מהחיים וכבר לא מאמינה בעצמי שאני לא מרוכזת פיקס ונופלת על קטנות. שוב מזל נחס.
כאילו מלמעלה אומרים אחנחנו נדפוק אותך שתהיי אומללה בחיים
וכמה השקעתי כמה ימים לילות ישבתי. ואני יודעת שאני מסוגלת עובדה בבית אני פותרת טוב מבחנים
3. פסיכומטרי: כמו בגרויות בבית פותרת יפה לא 800 לא 700 אבל 600 בהחלט. מגיעה למבחן מתחילה להיכנס ללחץ בלקאוט חוסר אמונה עצמית
טרח 450 טרח 490 טרח פעם שלישית לא רק שלא עליתי גם ירדתי טרח 460 . וזה לא שאני לא מסוגלת
אני ממש לא שווה תציון הזה. אני רואה בבית איך אני פותרת. אני פשוט מגיעה למבחן מתחילה להלחץ. רוצה כבר להתחיל תואר. רואה תאנשים יש לי בעיה בתפיסה שלי אשכנזי יותר חכם ממני. כל אשכנזי שאני רואה טרח יורד לי הביטחון. אני אומרת לעצמי יאוו כמה אשכנזים אין הם קוטלים אותי. ואז מגיעה למבחן עם אפס ביטחון עצמי וזה תוצאה
4. ניסיתי לוותר על הנדסה להתקבל להוראה לא התקבלתי. ניסיתי קורס מחשבים מקצועי לא התקבלתי
5. ניסיתח לפתוח עסק לא הלך

בקיצור לא משנה כמה אני נלחמת כלום לא הולך כלום כלום כלום ואני מתאמצת משקיעה וכלום
כוסעמק הגורל המזדיין שלי שרק צוחק עלי
כאילו איזה שד צוחק עלי: אני ידפוק לך תחיים ננהננה בננה. נמאססס לי כוסעמק החיים שלי.
יש אחרים נתונים פחות משלי לא מתאמצים משיגים
בת דודה קבא 49 קיבלה קבע בצהל כרלשית
בת דודה קבא 52 קצינה מודיעין
בת דודה התחילה בשירות לאומי ברפאל המשיכה כסטודנטית לתעשייה וניהול בבראודה עם 550
בן דוד טרח פלטה ראשונה 700 פסיכומטרי טכניוו
קיצר עוד מלא... רק אלי החיים רעים. מילא לא הייתי משקיעה אבל כלום לא הולך
נשברתי. כמה אפשר. באלי לזרוק זיין על החיים ומצידי לא להגיע לכלום. זה כיף שאתה משקיע ויש הצלחה לא כשאתה משקיע בלי סוף ורק נכשל בחיים
כוסעמק החיים חבל שלא נשארתי זרע