מאבד תקווה, לא יודע מה יהיה איתי, מרגיש שאין לי סיבה להמשיך בחיים

אני מרגיש אבוד.
לא נשארו לי חברים (גם את הקצת שהיו לי כבר איבדתי). אין לי שום מטרות בחיים. אין לי שום תכלית. אין לי שום כישרון אמיתי. אין לי שום תקווה לעתיד. אין לי כלום. סתם בן אדם בודד שקם בבוקר (או יותר נכון ערב), שוכב במיטה ברחמים עצמיים ובדיכאון עד הבוקר וחוזר לישון.

אני רגיל תמיד לאכזב את כולם ואת עצמי, לא מצליח לי שום דבר שאני עושה ואני פשוט בן אדם אפס שמלא ברחמים עצמיים.
את כל ההתחלה הטובה שהייתה לי בחיים הרסתי, כי לא, אני לא יכול להיות כמו כל ילד רגיל - אני בן אדם כזה אפס ומרדן שחושב שהוא יודע יותר טוב מכולם. ועכשיו אני מתחיל לשלם על זה ביוקר (כמו שכולם אמרו לי אז ולא הקשבתי).

הדבר היחיד שמצפה לי בעתיד זה בקרוב להיזרק ל 3 שנים של אכילת חרא בצבא, ואז לחיים האמיתיים - שבהם אני אגמור במקום מאוד לא טוב.

אני בדיכאון כמעט תמידי כבר כמה שנים, אבל אני בן אדם די חזק מהבחינה הזאת ויודע לשמור הכל בפנים, להדחיק ולהמשיך לחיות. אבל לאחרונה, אני כבר פשוט לא יכול להתמודד עם זה.. גם אני נשברתי. אני לא בן אדם שבוכה, אבל לאחרונה אני מוצא את עצמי בוכה כמעט כל יום כמו איזה עלוב נפש.

מרגיש שאין לי שום סיבה להמשיך כבר. אם היה לי כפתור שפשוט יסיים את החיים שלי בשנייה, בלי כאב ובלי כלום - הייתי הולך על זה בלי לחשוב פעמיים בכלל. הסיבה היחידה שאני עדיין פה כותב לכם היא שאני בן אדם אפס ופחדן ואני מפחד מקצת כאב ומהסיכוי שאני לא אצליח בזה ואהרוס לעצמי את החיים אפילו עוד יותר.

אני מרגיש שקיבלתי את ההזדמנות שלי בחיים האלה, נכשלתי, ועכשיו צריך לדעת פשוט לגמור עניין. זה עדיף על לחיות חיים מלאי סבל, דיכאון ותסכול.


למי שלא הבין, המטרה של הפוסט הזה היא סתם לפרוק קצת. כי אין לי עם מי לשתף את מה שעובר עלי, אז אני צריך לפרוק באתר אינטרנט לאנשים וירטואליים שלא אכפת להם ממני. אפילו איש מקצוע (לא שיש לי כסף לזה, כן?) ידווח עלי ישר למשטרה על הנטיות האובדניות שלי, כמו כל היפי נפש שכנראה הולכים להגיב לי פה, וכמו המנהלים של האתר הזה (נראה לי שאני עושה בשכל שאני כותב פה מאייפי אנונימי לגמרי).

בקיצור סתם פרקתי קצת - מוזמנים גם למחוק אם התוכן לא מתאים לאתר. לילה טוב. :)