נפתח בזה שאני לא אובדני. אין שום סכנה בלהשאיר אותי על גג גבוה או ליד חפץ חד. אבל יש סיכויים גבוהים שאני לא הולך להגיע לגיל מבוגר במיוחד. הסיבה היחידה שאני כאן היא בגלל שאני לא רוצה לפגוע במשפחה. על חברים אין מה לדבר, ואין מה להצטער על זה. לא רוצה ולא צריך. זה מביא למצב שאין לי עם מי לדבר על מה שקורה עלי כי אני לא חושב שהמשפחה שלי יכולה להבין כמה עמוק אני בחרא. אני מרגיש כמו בדיחה. כמו כישלון. כמו אידיוט שחי בסרט שיגיע למשהו כשבינתיים הוא תקוע באותו מקום ורק שוקע ונופל. כאילו כמות הציפיות שלי לעומת היכולת היא בדיחה אלוקית. אני עצוב כל כך הרבה, דיכאון ממשי by the book, יושב, בוהה באוויר, מרגיש כדור של עצב בחזה שפשוט משתק כל מחשבה וגורם לי להיות במצב של ייאוש כזה שאתה באמת לא מבין מה העולם הזה רוצה ממך. למה הגעת לפה. כרגע אני מחכה שכל מי שחשוב לי ילך בשביל שאני אוכל לחתוך בלי רגשות מצפון.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025