האם בן הזוג שלי פועל נכון?

אני עוד מעט שנתיים ביחד עם החבר שלי, והכל הולך מצוין עד עכשיו. דיברנו על חתונה לא מעט פעמים, והוא אמר לי לא פעם שהוא כבר מוכן לזה, וגם אני כבר. אנחנו לא גרים ביחד כרגע, ולא מעוניינים לגור ביחד לפני החתונה, וגם גרים במרחק של שעה אחד מהשני, ונוסעים המון אחד לשני.
אני סיימתי תואר לפני שלושה חודשים, והתחלתי לחפש עבודה ישר אחר כך, אבל ללא הצלחה. הייתי בכמה ראיונות, אבל לא יצא מזה כלום. קצת קשה גם למצוא עבודה בתחום של התואר שעשיתי, וזה לוקח הרבה זמן, בעיקר במצב העבודות בשוק היום.
אני אציין שבן הזוג שלי עובד בהיי טק, ומרוויח יפה מאוד בלשון המעטה.

הבעיה היא שאנחנו כבר רוצים לקחת את הקשר שלב אחד קדימה ולעבור לגור ביחד. הוא מבחינתו היה עושה את זה כבר היום אפילו. אתמול הייתה לנו שיחה והבנתי שאמא שלו היא סוג של מחסום. היא כל הזמן שואלת אם כבר מצאתי עבודה ואיך הולך לי, ולא פעם הבעיה את חששה שאני לא רוצה לעבוד ודוחה הצעות עבודה על הסף. מה שלא המצב בכלל.
הוא לא רוצה להציע נישואים או להתחתן עד שאני לא אהיה "מסודרת" מבחינתו. שאלתי אם זה מטעמים כלכליים, בגלל שהכל "ייפול עליו" כביכול, והוא אמר לי שלא. הבנתי שזה בגלל אמא שלו, והוא רוצה לרצות אותה. הוא טוען שזה לא שיקול כלכלי, ואפילו אם הייתי סטודנטית ולא עובדת, זה היה מספיק טוב ומקובל על אמא שלו, וזה היה המצב האידיאלי, ושהיא אשכנזיה וזו המנטליות שלה. הבנתי בקיצור שהוא לא רוצה להתחתן כי אמא שלו לא תקבל את זה שהוא כביכול מתחתן עם מישהי בסטטוס של "מובטלת". בלי קשר לזה, אנחנו מסתדרות והבנתי שהיא מאוד מחבבת אותי ומקבלת אותי בתור בת הזוג שלו.
זה די דפוס שחוזר על עצמו אצלו, הוא נורא מושפע מדעות של אחרים, וכל הזמן מפחד שהכל לא יהיה מושלם בקשר ושההורים שלו יקבלו את זה, אפילו הדברים הכי שוליים כמו - אם לא נבקר אצל ההורים שלו הרבה זמן, ונעשה סופי שבוע ביחד בדירה שלו, אז הם יחשבו שאני סנובית, בגלל מילה שאחותו זרקה ושאלה למה אנחנו לא באים לשם לסופ"ש. או כשאנחנו רצינו לעשות חופשה בחו"ל, אז היא עיקמה פרצוף ולא דיברה איתו במשך כמה שעות כי הוא הודיע לה שאנחנו טסים, והיא לא אהבה את זה, כי היא הרגישה שהוא מבזבז כסף. לקח לו כמה שבועות טובים בכלל להודיע לה על זה, כי הוא ידע שהיא תגיב ככה. יש עוד כל מיני דוגמאות כאלה ואחרות. הוא ממש חרד ומפחד שהם לא יאהבו או יקבלו משהו, בלי שום סיבה ממשית לזה או ידיעה מוצקה שכן כך זה יקרה.

אני מרגישה שזה דפוס שחוזר על עצמו, ולא רק בעניין החתונה כרגע, וניסיתי להסביר לו את זה בדיוק במילים האלה, והוא לא מבין. אני בטוחה שאם לא הייתה לה בעיה עם זה שאני בחיפושי עבודה עכשיו, אז הוא היה מציע לי כבר מזמן, כי זה מה שהוא רוצה. כלומר, כל בן אדם יכול להשפיע עליו עם הדעה שלו לכאן או לכאן, ואני מרגישה שהוא לא עושה את הבחירות שלו בעצמו, אלא נורא מושפע מכולם, אם זה חברים או משפחה.

יש לציין שההורים שלי מאוד בעד שנתחתן. הם לא דוחפים לזה, אבל הם בעד. לא אמרתי שאני רוצה להתחתן מיד עוד חודש או חודשיים, אבל לפחות שיציע, ויצהיר על כוונות, ונוכל כבר לחפש דירה ולתכנן דברים, שזה ייקח גם ככה כמה חודשים טובים שיכול להיות שאני כבר אמצא עבודה בזמן הזה.

רציתי לשאול אם ההתנהגות שלו מקובלת, ואם לא, איך אפשר להסביר לו את זה בצורה שהוא יבין? כי כבר העליתי בפניו את התחושות שלי והסברתי לו הכל. קשה לי עם זה שאין לו דעה משל עצמו, והוא עושה דברים כדי לרצות אנשים אחרים, אבל לו את עצמו, וגם פוגע בי תוך כדי על הדרך.