השכנים השתלטו על חיי, הם דופקים לי בדלת 20 פעם ביום

שלום,
אני סטודנט בן 24. במסגרת לימודיי, אני עושה מלגה כדי להקל על ההוצאות הכרוכות בלימודים.
במסגרת המלגה, אני צריך לבלות כל שבוע שעתיים עם משפחה כלשהי בשכונה, כשהמטרה היא לחבר בין הסטודנטים לשכונה ולעזור לאנשים שזקוקים לעזרה בה (מדובר בשכונת מצוקה)
המשפחה שבחרתי היא השכנים שלי בבניין.
אז הכל לכאורה טוב ויפה, בהתחלה כל שבוע הייתי בא אליהם לשעתיים או קצת יותר.
התחברתי מאוד עם אם המשפחה, שמכינה לי אוכל, עוזרת לי בהמון דברים ובאופן כללי מקלה לי מאוד על החיים.
בתמורה גם אני עוזר להם בכל מיני דברים, למרות שהיא מבהירה לי שהיא לא עושה את זה בשביל זה.

העניין הוא כזה- בשבועות האחרונים אני מרגיש שהם מרגישים איתי יותר מדי בנוח.
מדובר במספר אנשים מהמשפחה+חברם מסוימים של המשפחה שלא עובדים, מסתובבים כל היום בשכונה, שותים, מעשנים ובאופן כללי משעמם להם רוב היום.
מאז שאני בתקופת מבחנים, יצא שגם אני כמעט כל היום בבית. וככה יצא שהם התרגלו לבוא אלי בתדירות גבוהה, לשבת איתי עד השעות הקטנות של הלילה וכו'..

שלא תבינו לא נכון, זה היה סבבה מבחינתי. אבל אני מרגיש שהם לא מבינים שאני לא במצב שלהם, אני סטודנט שחייב לעמוד במטלות לימודיות מסוימות. אני עסוק.
אני מוכן בכיף לשבת איתם מדי פעם ולעזור להם אם הם צריכים, אבל לא לעבוד אצלם 724.
מה גם שבכל זאת מדובר באנשים עם מוטיבציה ומוסר עבודה לא הכי גבוה, בלשון המעטה, וכשאני מבלה איתם יותר מדי אני מרגיש שזה משפיע עליי ואני "נהיה כמוהם", מה שאני ממש לא רוצה, כי הם לא השיגו יותר מדי בחיים...

זה מגיע למצבים הזויים, שהם דופקים לי בדלת 20 פעם ביום.
עכשיו מילא האמא או השכן השני, שהם אנשים מבוגרים שמבינים כשאני רומז להם שאני לא יכול עכשיו. אבל כשזה מגיע לבת הקטנה שלהם- אין גבולות.
היא מגיעה אלי כל הזמן, דופקת בדלת בפראות, ודורשת שאני אשחק איתהאעזור לה בלימודים. היא לא מבינה מה זה מחויבות, מבחינתה אני הבייביסטר שלה.
אמא שלה צועקת עליה (בצדק!) שתעזוב אותי אבל גם היא לא מצליחה להשתלט עליה.

היום זה הגיע למצב קיצוני שכבר ממש היה לי לא נעים והייתי צריך לקחת אותה בידיים כמה פעמים ופשוט לזרוק אותה בכוח מהבית (את הילדה הקטנה).

שורה תחתונה, אני חושש לבקש מהם להנמיך את תדירות הביקורים כי אני לא רוצה להרחיק אותם לגמרי, בכל זאת אני כן צריך להיות איתם מינימום שעתיים בשבוע בשביל המלגה, ובכללי כן כיף לי לשבת אצלם מדי פעם והם גם מקלים עליי את החיים בהרבה דברים (אוכל, כביסה).

השאלה- איך לצמצם את הקשר אבל עדיין לשמור אותו? איך לגרום להם להבין שהזמן שאני יכול להציע להם מוגבל?