השתחררתי לפני כמה חודשים ומאז אני פשוט בבלאגן עם עצמי הבעיה העיקרית שלי היא ביטחון עצמי נורא נמוך, אני נראה טוב (לא מתוך שחצנות ממש לא) ואני מתחבר לאנשים ובחוץ זה לא נראה ככה... אבל בילדות בקושי קיבלתי חיזוקים חיוביים וההורים שלי תמיד חיפשו אותי ואיפה אני לא בסדר וזה מה שכנראה דפק לי את האופי.
, חיפשתי בכל העיר עבודה ופשוט לא חוזרים אלי משום מקום, המקומות שכן חזרו אלי - בהתחלה אני ממש שמח ומתלהב וכבר מתחיל לדמיין איך אני עובד שם ואיך יהיה לי טוב, ומהר מאוד מבין שזה לא בשבילי ואני מפחד להתחיל אפילו
העבודה הראשונה שמצאתי אחרי השחרור היא כמובן מלצרות, העבודה הייתה בסדר אבל לא הצלחתי ללמוד את התפריט תוך שבוע שלדעתי זה ממש מוגזם ואף פעם לא יהו מרוצים ממני וזרקו לי הערות אז פשוט עזבתי
אחרי זה מצאתי מפעל בתור מועדפת, העבודה שם כוללת תפעול של מכונה וכמה פעולות במקביל ולוקח זמן לקלוט את זה ובהתחלה לא כל כך הסתדרתי וכל פעם הייתי צריך שיסבירו לי, ביום הרביעי שלי שם אחד העובדים זרק לי "נו כמה זמן לוקח לך ללמוד את זה" וזה רק הוריד לי עוד יותר את הביטחון ואחרי כמה זמן המנהל עבר וראה שאני לא מסתדר וגם זרק לי הערה אז פשוט התפטרתי
אחרי זה הייתי גם בחנות בגדים ששם נהנתי מהעבודה אבל כנראה שלא מכרתי מספיק וגם שם היו זורקים לי הערות ומדברים אלי בהתנשאות והפעם אמרתי לעצמי שאני אנסה להישאר אבל זה החזיק בדיוק עוד שבועיים וגם משם עזבתי
אחרי זה הייתי בקולנוע, ששם החזקתי הכי הרבה זמן, בקושי נתנו לי משמרות אבל לא היה לי אכפת כי לפחות יש לי עבודה, כל פעם שהיה עומס הייתי עושה פאשלות פה ושם, ויום אחד האחמשית צעקה עליי וגם המנהל שמעליה צעק עלי מול אנשים ויותר לא חזרתי לשם
אני מרגיש שכבר אין לי טעם לחפש עבודה ועדיף לי לשבת בבית כל היום ולראות טלוויזיה ולהיות במחשב, רציתי ללכת לפסיכולוג אבל אין לי כסף לזה וההורים שלי לא יתנו לי לזה כסף גם.. גם שירות לקוחות בטלפון אני לא רוצה לנסות אפילו כי אני פשוט יודע שאהיה גרוע בזה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות