אני מרגישה שאני לא מכירה אותו הוא מתרחק ממני. לדבר איתו על זה או לתת לו זמן?

אני בת 25 בזוגיות של חצי שנה עם גבר בן 29.
ב3 חודשים הראשונים הוא היה מושלם. עשה הכל כמו שצריך, הפתיע אותי, שיחות מדהימות, היה נפתח אלי ומספר לי את כל מה שמרגיש, תמיד דאג להגיד לי כמה טוב לו איתי, דיבר איתי על העתיד, על הילדים שלנו, על החתונה שלנו והבית שיהיה לנו, התכוונו להתחתן דיי בקרוב ודיברנו על זה ברצינות, הוא רצה להכיר את המשפחה שלי, העריך כל דבר שעשיתי בשבילו, נהנו מכל דבר קטן ביחד, היו לנו שיחות עמוקות ותמיד היה מחמיא לי על המראה שלי, על הגוף שלי, היה ביננו המון מגע ומשיכה ...
היתה לנו זוגיות מופלאה.
תמיד הודתי לאלוהים עליו, שהוא יודע לדבר, לשתף ולגעת לי בלב, שמכבד את הבקשות שלי, נוגע בי בעדינות ותמיד מחבק אותי ומנשק ומטורף עלי.
פתאום התחלתי להרגיש ריחוק.. אבל ריחוק לא ברור. יום היה כיף, יום משעמם, יום נפתח אלי, יום מרוחק, יום קונה לי מתנה ושולח הודעות הכי יפות, יום הייתי בוכה בגללו, יום אחר הייתי מאושרת. בחודש האחרון אני פשוט לא מכירה אותו, הוא כלום, הוא נמצא איתי אבל כאילו לא כאן.. אני בוכה המון אבל אולי זה רק בגלל שאני מפחדת שהוא לא נמשך אלי ורוצה לעזוב . מצד שני הוא ממשיך להתנהג כרגיל ולקבוע יציאות ולוקח אותי לכל מיני מקומות וחושב עלי אבל אין מחמאות, אין כמעט שיחה עלינו, סתם מדברים על דברים שטותיים כמו אוכל טעים וכו.., כאילו הוא נמצא בעולם אחר. כבר לא מתלהב מכל דבר ולא מרגישה ששמח איתי. אני רציתי להתחתן איתו וחשבתי שאהיה מאושרת ופתאום אני חושבת שאם ככה תראה הזוגיות שלנו אז לא טוב לי ואני לא בעניין. הוא שוכב לידי ומעדיף טלפון או טלוויזיה, כבר לא נוגע בי, מנשק אותי סתם נשיקות קצרות וחסרות משמעות, אבל כן ממשיך לומר לי שאוהב אותי.
פעם היינו יכולים להיות שעתיים במיטה ולהתחבק ולהתכרבל ולדבר ולצחוק משטויות בלי הפרעות מסביב.
האם זה טבעי והגיוני שיחול שינוי כזה? ה3 חודשים הראשונים היו משחק כדי לקנות אותי? או שפשוט ירד לו?
האם לדבר איתו על זה? אם כן מה להגיד לו? אולי עדיף לתת לו זמן והוא יחזור לעצמו או שזה רק יחמיר? החלטתי שזאת הזדמנות אחרונה שאני נותנת לאהבה, ושאם לא ילך הפעם אז מצדי לחיות לבד ולהיות מאושרת ואז היה לי טוב, הרבה יותר מכשהייתי לבד, וחשבתי סוף סוף מישהו שעושה אותי מאושרת ולא גורם לי סבל ועכשיו כשאני כל יום בוכה ונמצאת בחוסר וודאות כבר לא יודעת מה עדיף. הבטחנו שלא נוותר ואני באמת לא רוצה לוותר במיוחד שזה הצאנס האחרון שלי לזוגיות, בא לי לשפר ולתקן את הקיים ורק לגרום לו להבין שלא טוב לי ככה ושלא יקח אותי כמובן מאליו.