הבחירה בחיים בלי ילדים, למה לאנשים קשה לקבל את זה?!

שלום לכולם, לפני כשנה חזרתי מהטיול הגדול של אחרי צבא , טיילתי בהודו ובמזרח במשך 7 חודשים וזאת הייתה השנה הכי מדהימה שהייתה לי בחיים מבין השנים המדהימות שיצא לי לחוות למדתי וחקרתי בה המון,על העולם , ועל עצמי בעיקר,עברתי שם סוג של תהליך התבגרות וקבלה עצמית, מאז שחזרתי עבדתי קצת ועכשיו אני לומדת לימודי תעודה בעיצוב גרפי ותקשורת חזותית אני מאוד אוהבת את הלימודים האלה וזה מאוד מעניין אותי ואני עובדת בסופר פארם כקופאית,גם די סבבה לי שם , אחרי החזרה היה לי מאוד קשה לחזור חזרה לשגרה ולמסלול , עכשיו אני חושבת שזה כבר הרבה יותר טוב ופחות קשה לי מההתחלה אני בחורה שמאוד אוהבת לחקור וללמוד דברים חדשים, בשנים האחרונות, התחלתי לגלות עניין בכל הנושא של אלהורות אנשים שמבחירה החופשית בוחרים שלא להביא ילדים לעולם כרגע אני קוראת את הספר "ממני והלאה" של אורנה דונת זה ספר ממש מרתק על כל החברה וכל ההולדה ההורים שלי ממש ממש נגד זה שאני לא רוצה ילדים , בן זוגי שותף והוא גם לא רוצה ילדים מה שאני שומעת תמיד זה עוד יבוא לך עכשיו את עוד לא רוצה, בעתיד את תרצי אז מי אמר שבעתיד אני ירצה?!?! יש לי חברות שיש להם ילדים ואני רואה את הקושי ומה שכרוך בזה אני לא רוצה לוותר על האשיות שלי ועל החופש שלי אני אוהבת את זה שאני יכולה לבחור מה אני רוצה לעשות ב-כ-ל ש-ע-ה ב-י-ו-ם!!! בלי לדאוג לילד מתי הוא אכל מתי הוא שתה מתי להרדים אותו ואולי יהיו לי שעתיים מהיום של שקט פתאום התחלתי להסתכל על דברים שבכלל לא שמתי לב אליהם כל כך עד היום זה שאני יכולה ללכת חופשיה ברחוב עם מוזיקה באוזניות בלי צורך להרים ולסחוב אף אחד ולבחור מתי להשלים שיעורים ללימודים וכמה שעות לעבוד ביום ,זה שאני יכולה לבחור מתי אני רוצה להיפגש עם חברים,ללכת לטייל ללכת לים לראות אנשים לדבר עם אנשים ,לעשות ספורט,כמה מהמשכורת לחסוך ולאן לטוס בטיול הבא למה אני צריכה ילדים?!? אני באמת לא רואה לזה אופציה הגיונית ?! ולא חסר לי אהבת או דאגת ילד החיים שלי שלמים ומאושרים בלי שאני ידע מה אהבת ילד אז בכל זאת למה ההורים שלי לא מקבלים את זה וסבורים שאני ירצה שאני יגדל אף פעם לא הרגשתי שיש לי צורך בילד לא בגיל 16,לא בגיל 20, ולא בגיל 23 , שאני רואה תינוקות או ילדים הם פשוט לא גורמים לי לשום רגש , מה אני יכולה לעשות שההורים יקבלו את הבחירה הזאת?!?